|
|
מסוכן לשיניים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
ההנאה מיין לבן על בסיס קבוע עלולה להזיק לשיניים, עובדה שרבים מיצרני היין ומטועמי היין יודעים ממקור ראשון. היין החוור מכיל בתוכו חומרים חומצתיים השוחקים את האמייל של השיניים הרבה יותר מן היין האדום. כך על-פי מחקר שפורסם ב-"Nutritional Research".
לדברי החוקרים, מאוניברסיטת ג'והנס גוטנברג שבגרמניה, לא מדובר באיכות היין, או במקור האלכוהול אלא ברמת החומציות שלו ובמשך זמן המגע עם השיניים.
אכילת גבינה באותו זמן יכולה למנוע את ההשפעות, משום שהגבינה עשירה בסידן, ואת הסידן שבשיניים היין תוקף.
במעבדה, שיניים של אנשים בוגרים שנטבלו ביין לבן למשך יום איבדו סידן ומינרל נוסף הנקרא פוספור, עד עומק של 60 מיקרומטר משטח האמייל, שלדברי החוקרים מדובר בכמות משמעותית.
ליינות ריזלינג ההשפעה הגדולה ביותר, והבחירה הטובה ביותר לשיניים צריכה להיות יין אדום עשיר כמו ריוג'ה ופינו נואר.
כוחו של הרוק
החוקרים הדגישו כי גם אם מצחצחים שיניים לאחר לילה של שתייה, לאורך השנים חשיפה חוזרת יכולה לגבות מחיר יקר מהשיניים, ובנוסף, צחצוח שיניים מוגזם עלול להחריף את המצב ולגרום לאיבוד נוסף של אמייל.
למנהג של אכילת גבינות שונות כקינוח, או בשילוב עם שתיית יין, יכולה להיות השפעה מועילה במניעת שחיקת השיניים מאחר שגבינות, כאמור, מכילות סידן בריכוזים גבוהים, והסידן עוזר לנטרל את ההשפעה ומגביר את יכולתו של הרוק למנוע "התקפה חומצתית". לעומת זאת, אכילת תותים בזמן לגימת היין או שילוב של יינות לבנים תוססים עם מיצי פירות חומצתיים עלולים רק להחריף את המצב.
מומחים בתחום הדנטלי מציינים כי היכולת של מזונות חומצתיים לשחוק את ציפוי האמייל של השיניים ידועה היטב, והיין הלבן אכן מזיק יותר מהיין האדום בהיבט זה.
יש לזכור כי זו הדרך בה צורכים את היין שחשובה. לכן, רצוי בזמן שתיית יין לשלב זאת עם ארוחה ולחכות 30 דקות לפחות לאחר מכן לפני שמצחצחים את השיניים ונכנסים למיטה.
המשמעות של שתיית יין בלוויית מזון היא שהרוק שאנו מייצרים כשאנו לועסים, מסייע לנטרל את החומציות ומצמצם את פוטנציאל השחיקה, וההמתנה לפני צחצוח השיניים מאפשרת לאמייל להתאושש מהתקפת החומציות ומפחיתה את רגישותו לצחצוח.
