אייל חכימיאן הגיש נגד קומפיומט מחשבים וטכנולוגיה תביעה כספית לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 9,850 שקל. לדבריו, העביר ריהוט ממשרדה של הנתבעת ברחוב הל"ה בירושלים, לכפר ההיי-טק במתחם האוניברסיטה העברית, בגבעת רם בירושלים, ולא קיבל תשלום. כמו-כן, ביקש להורות לנתבעת להחזיר לו חמישים ארגזי אחסון שניתנו לה בהשאלה לצורך ההובלה.
התובע הודה שבמהלך ההובלה ניזוק שולחן מזכוכית שנלקח לתיקון וביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סכום של 2,400 שקל עבור הובלת השולחן בתוספת 2,000 שקל עלות אחסון. הצדדים לא היו חלוקים בדבר העובדה שהמועד להובלת הריהוט שונה, התובע לא החזיר לנתבעת את השולחן, הנתבעת לא שילמה עבור ההובלה ולא החזירה את הארגזים.
הנתבעת הודתה שעלות ההובלה הסתכמה בסך של 2,800 שקל, בתוספת של 350 של עלות הובלה נפרדת של ארון השרתים. "בעת הסיכום על המחיר לא נקבע תאריך ביצוע. בשל אילוצים הודיענו לתובע על דחיית ההובלה בארבעה ימים, ומאחר שצפינו שינוי במועד ההובלה, סוכם עם התובע שמועד ההובלה הסופי יאושרר יום קודם". הנתבעת הוסיפה שלא אושר לתובע לקחת את השולחן שעלותו מסתכמת בסך של 14,000 שקל והוגשה נגדו תביעה נפרדת בעניין.
השופטת תמר בר-אשר צבן קבעה בפסק הדין, שאין חולק שהתובע זכאי לקבל את שכרו בשל הובלת הריהוט והציוד של הנתבעת. "לא הייתה מחלוקת בעניין דמי ההובלה, והסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע הוא 3,150 שקל הכולל את פירוק הריהוט, שכן לא נקבע אחרת בהצעת המחיר. בעניין הפיצוי בגין השינוי במועד ההובלה, התובע לא הוכיח כי אומנם חל שינוי במועד שנקבע מלכתחילה, ולא הציג כל מסמך שבו הוסכם באיזה מועד תבוצע ההובלה. הצעת המחיר לא כללה תאריך שבו תבוצע, ולאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי אכן הנתבעת לא יכולה הייתה לדעת מראש באיזה תאריך תבקש להעביר את הריהוט של המשרד".
השופטת הוסיפה שאין לפצות את התובע בשל הובלת השולחן השבור ואחסנתו, ובסופו של דבר חייבה את הנתבעת לשלם לו סכום של 3,150 שקל עבור ההובלה בתוספת הוצאות משפט בסך 750 שקל וכן חייבה את הנתבעת להחזיר את הארגזים לאלתר.
