התאחדות התעשיינים יצאה (יום ד', 26.3.03) בקריאה מצד ראשי התעשיינים להשאיר את תקציבי התמיכה ביצוא על כנם, ולאפשר לתעשיה להחליט על החלוקה הפנימית שלהם, על-פי קריטריונים מקצועיים של עידוד הצמיחה.
הזעקה המרכזית היא נגד ביטולה של הקרן לקידום השיווק, שמשרתת מגזר בן 6000 יצואנים שמייצאים ביחד בכ-5 מליארד דולר. הדברים נאמרו בכנס, שבו נכחו כ-200 משתתפים ממגזרי תעשיה שונים.
הדובר המרכזי בכנס היה עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים. טירה מחה בתוקף על הכוונה לבטל את הקרן לעידוד השיווק, שתקציבה הריאלי הוא בן 25 מיליון שקל בלבד (לאחר שמקזזים מתקציבה השנתי את כספי החזר ההלוואה של היצואנים), והיא מניבה תשואה גבוהה ביותר בענפי היצוא, בערך פי 100 מההשקעה.
טירה ציין, שיש חלקים בלתי נמנעים, לטעמו, בתוכנית הכלכלית וחלקם טובים. אולם, כדי לעורר צמיחה על התו כנית להתמקד בתחומים הבאים:
1. השקעות הון
2. יצוא
3. מחקר ופיתוח
4. עסקים קטנים
5. שימור היציבות ע"י הקפאת מחירים.
עידוד היצוא, לדבריו, הוא הנושא המרכזי, היות ובשווקי היצוא השוק לא מוגבל. תהליך הצמיחה של היצוא הישראלי יגיע לדבריו לבשלות עם השלמת תהליך החלמתם של השווקים באירופה ובארה"ב - דבר שיקרה לפני ההתאוששות בארץ ולכן יהווה מנוף לה.
טירה הוסיף, שיש כ-600 מפעלים בארץ שמצויים במצב "עוברי" זה או אחר, וללא סיוע הקרן לקידום השיווק יאלצו לקטוע את תוכניותיהם ולא לייצא השנה. ההפסד למשק יהיה של עשרות מליוני דולרים ולא מעט משרות.
יו"ר מכון היצוא הישראלי, שרגא ברוש, הציג עמדה תקיפה יותר. ברוש טען שהתוכנית הכלכלית אינה חדשה, אלא מוגשת מדי פעם. "היתה תוכנית צמצומים לפני חצי שנה והיות והיא לא ייצרה צמיחה, הגישו אותה עוד פעם בשינויים קלים". ברוש דורש שמישהו יוכיח ליצואנים איפה הצמיחה שיוצרים הקיצוצים?
הורדת המיסים, שהאוצר מנפנף בה כצ'ופר לתעשיה, היא לדבריו שלב מתקדם לאחר שהתעשיה תגיע להכנסות שחייבות במס. בדרך, ישנם תהליכים יקרים של פיתוח ושיווק שאם לא יקבלו תמיכה - לא יהיו בכלל זכאים להטבות המס הללו. משמע - ללא הקרן לעידוד השיווק אין להן משמעות.
היצוא הישראלי, לדברי ברוש, יכול לצמוח בקלות בכשני מליארד דולר בשנה - שזה הסכום המוצע כעת להשקעה בתשתיות. השקעה בתשתיות מייצרת מקומות עבודה בטווח בקצר ונגישות גאוגרפית בטווח הארוך - היא אינה מייצרת צמיחה קבועה ויציבה.
בנוסף, שוק ההיי-טק העולמי צפוי לצמוח בכ-50%. עידוד מתאים של היצוא הישראלי יאפשר לנו לנגוס נתח גדול יותר מאותה צמיחה. חשוב לציין שהיי-טק מהווה 50% מהיצוא הישראלי, ולכן כל צמיחה קלה היא בעצם משמעותית למשק.
תקציב המו"פ של התמ"ס עומד על מליארד ושמונה מאות מליון שקל. תקציב הקרן לקידום השיווק עומד על כ-100 מיליון ש"ח. בסביבה עסקית עולמית בה מושקע שקל מול שקל, שווה בשווה למו"פ ושיווק - ההחלטה לבטל את הקרן לחלוטין היא תמוהה וברוש קורא לאוצר ולתמ"ס אף להגדיל את תקציב הקרן.
ברוש מבקר גם את הצימצומים בנספחויות המסחריות בחו"ל. לדבריו, "אם לרוסים יש כאן 5 נספחים, אין סיבה שלנו לא יהיו 5 נספחים בסין, למשל". אנו מוכרים לסין סחורות בסך 400 מליון דולר לשנה ובעבודה נכונה נוכל אף להכפיל את הסכום.
דברים נוספים שנאמרו על-ידי שאר הדוברים בכנס, נגעו באותן נקודות מהבט ענפי כזה או אחר.
היחידה שדרשה תוכנית מיידית להפעלת כלל היצואנים ובפרט הנוכחים באולם, כלובי פעיל לייעול תכנית הקיצוצים והטיית השקעות לגורמי צמיחה, היתה פנינה רוזנבלום.
מספר דברים חשובים נאמרו באירוע על-ידי דוברים שונים:
1. התמ"ס מחזיר כל שנה לאוצר עשרות מיליוני שקלים עודפים. השנה החזיר 50 מיליון. עניין שצריך לזכור אותו בהערכות מחדש של תקציבי עידוד היצוא והצמיחה.
2. דוד שמחה, מנכ"ל רנקס, ציין שמזה שנתיים לא מגיעים קניינים לישראל. מאז פרוץ האינתיפדה עלו לכן הוצאות השיווק של המפעלים וללא סיוע היצואנים צפויים לבעיה קשה. שמחה קרא לטירה ולציבור היצואנים להגיב בתקיפות רבה יותר על הגזירה.
3. נשיא לשכת היצואנים עלה לבימה לדבר בזכות אותם מאות ייצרנים שעדיין לא יודעים שהם יצואנים, והקרן היא זו שמהווה עבורם הגשר והמנחה ליצירת שווקי יצוא ומכירות ליצוא. אלו, אם לא יקבלו סיוע מהקרן, לא יקחו חלק בצמיחה הזו בשנה הבאה.
טירה סיים בתחזית קשה - הגביה ממיסים תפחת, המלחמה תמשך יותר מהמצופה, המשק העולמי מחלים לאט מהמיתון, יהיה צורך בקיצוצים נוספים שללא השקעות בצמיחה יהיו אף כואבים מהנוכחיים.
ברוש העיר לסיום, שבמפגש שהיה לאחרונה של 80 הבכירים במשק הסתבר, שמה שחשוב להם אלו רק השקעות בתשתיות והורדת מיסים. הרוב המכריע של הבכירים הם סוחרים, לא תעשיינים. היו שם אולי 5 תעשיינים.
כדי להקיף את הנושא מכל צדדיו, אוסיף:
מי שטורחים ונכנסים לדפי התוכנית הכלכלית, ימצאו בעמ' 136 שם את המשפט הבא: "הקרן לעידוד השיווק לחו"ל מסבסדת הוצאות שיווק של יצואנים מסויימים". המשפט, כמו שהוא מתפרש, נראה כמו מחזק את האווירה שהאוצר לא מנסה להזים, לפיה מי שנעזר בתקציבים ממשלתיים הוא "מסובסד" ורק "מסויימים" (אנחנו יודעים מי הם, העלוקות האלה) מנצלים את כספי המדינה. יש לי שאלה למי שניסח את הנייר (שניכר עליו שאינו מבין הרבה בשיווק וחשיבותו) - מה עם הישיבות, ההשקעות הבזבזניות בשטחים, תקציב הביטחון המנופח, הנחות מפליגות בארנונה בחלק מהעיריות למחסני סחורות של יבואנים (ע"ע רמלה לוד, מחסני חב' אלקטרוניקה גדולה שילמו כרבע ממפעל פלסטיק שכן להם), שכר בכירים במגזר הציבורי, ועוד?
זה מביא אותי לשאלה הרטורית והמעציבה: האם המשק הישראלי מופעל היום על-ידי בעלי עניין שאינם דווקא גורמים ייצרניים? האם אנחנו שחקנים בעסק אינטרסנטי של מישהו אחר?
ממקומם של אלו שלא יהנו מצמיחה השנה בשל התוכנית הלא לגמרי כלכלית הזו, זה נראה ככה.
אני קוראת לשר האוצר ולשר התמ"ס ללמוד את הנושא שנית, ולשנות את החלטתם. מצטרפת לקריאה להגדלת התקציבים ומתן החופש לתעשייה לקבוע את חלוקתם הפנימית.
אני מקווה שנוכחות הטלוויזיה הישראלית וציבור עיתונאים גדול בארוע, יסייעו בהגעת המסר החד-משמעי הזה ליעדו.
