כששמעתי שפתחו סניף נוסף של 'קפה פטפוט' בבאר שבע, ושהוא מציע מגוון של מנות בשריות, הופתעתי. הרי הסניף המקורי בעיר העתיקה משדר כולו נינוחות וקלילות - אותה התחושה שגורמת לך לפזר בקפדנות סוכר מעל הקצף של הקפוצ'ינו, להישען לאחור בכיסא ולדבר במשך שעות. או אולי לשתוק במשך שעות.
השילוב בין זה לבין מסעדת-גריל נראה לא סביר, אך בסניף החדש הממוקם במתחם 'ביג', השכילו לשלב את הדברים בצורה מוחלטת ואפילו להוסיף עוד כמה תחומים. העיצוב המתוחכם והתאורה המאוזנת גורמים למסעדה להיות מה שאתה רוצה שהיא תהיה. אם מסעדות היו יכולות לדבר, זו הייתה מפטפטת.
החלל רחב הידיים מחולק לכמה אזורים עם טעם שונה: בקצה ממוקם הבר הגדול שמזמין ערב שתייה ארוך ומלא בטעויות פוטנציאליות. לצידו ישנם כמה שולחנות המופרדים מהמקום בווילון גדול המעניק פרטיות במידה, לאורך הקיר - מתחת ליצירות אמנות של אמנים מהנגב - ישנה ספת עור ארוכה, הנעצרת באמצע על-ידי שולחן אחד מוגבה. שולחן זה, על כיסאותיו הגבוהים במיוחד, הוא יחיד מסוגו במסעדה ומעליו תלויה נברשת גדולה המעניקה לו אווירה של משתה. אין ספק שזה המקום לשבת בו לסעודה חגיגית ארוכה אל תוך הלילה. במרכז החדר ישנה ספת עור אדומה ומרהיבה שקוראת לך פשוט להימרח עליה ולהזמין איזה סופלה שוקולד חם או פאי תפוחים עם גלידת וניל (שניהם בתפריט, כמובן). מעל כל האזורים האלה חולשת תאורה רכה ונעימה הקושרת אותם לכדי ישות אחת. פטפוט אחד, אם תרצו.
מכיוון שאני והגברת הגענו בסביבות חמש בערב, החלטנו ללכת דווקא על ארוחה קלילה. התיישבנו על ספת הקיר הארוכה והזמנו שני בקבוקי סודה מבעבעים (10 שקל הבקבוק). אחרי שהגרון הצטנן ובועבע דיו, הזמנתי קפוצ'ינו קטן (12 שקל) והגברת הזמינה אמריקנו (14 שקל). הקפה בפטפוט הוא של חברת 'פרימו ארומה' והוא היה מעולה. למרות הפיתויים הרבים של התפריט (המבורגר האנטרקוט, סטייק סינטה, פילה פורל ועוד...) דבקנו בתוכניתנו המקורית והקלילה.
אני הזמנתי כריך חזה עוף בג'בטה עם ממרח עגבניות (39 שקל) והגברת הזמינה סלט חלומי (52 שקל). הסנדביץ' היה נדיב מאוד: הג'בטה הייתה סופר-רכה, עם מעט פצפוץ כשנוגסים בה ובשר העוף היה צלוי ועסיסי. לצד הכריך הגיע סלט ירוק טעים עם מבחר של שלושה רטבים (וינגרט הדרים, אלף האיים ושמיר טרי על בסיס יוגורט).
את סלט החלומי היה קשה לצפות מראש. הר אדיר של ירקות קצוצים הגיע לשולחן, מכוסה בחתיכות מטוגנות של חלומי - אותה גבינה ייחודית עם טקסטורה בלתי אפשרית. מעל הסלט נחה מנה של גבינת שמנת עשירה, שהוסיפה לסלט בדיוק את אותה הקרמיות שהיה זקוק לה.
אמנם השארנו מעט מהסלט בצלחת, אבל זה לא היה לחינם. "טירמיסו!" צהלנו, אני והגברת, בתאום מושלם. היכולות הטלפתיות שלנו היו כנראה בשיאן באותו ערב, מפני שלשולחן הגיעו שתי כוסות מוסקטו (19 שקל הגביע) - יין קינוח איטלקי שהגיע מלווה בדובדבן בתחתית הגביע. הטירמיסו (29 שקל), שלא היה מתוק יתר על המידה, השתלב נפלא עם היין המתקתק, ולא הותיר שום ספק לגבי תום הארוחה. כמובן, שנשארנו בשולחן לפטפט עוד זמן מה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
