האוצר והתמ"ת מובילים פרויקט השקעות ביו-פארמה

משרדי האוצר והתמ"ת פרסמו (יום ג', 10.11.09) מכרז להקמת קרנות השקעה בתחום מדעי החיים, בדגש על השקעות בביו-פארמה. הקמת הקרנות מתבססת על מחקרים, לפיהם לשוק הביו-פארמה הישראלי פוטנציאל אדיר אשר אינו ממומש ועל עבודת מטה יסודית שנערכה על-ידי המשרדים למעלה שנה.

קרנות ההשקעה תוקמנה במבנה סטנדרטי של קרנות הון סיכון, כאשר כל קרן תנוהל על-ידי גוף מנהל מקצועי בעל ניסיון רב בהשקעות בתחום הביו-טכנולוגיה בארץ ובחו"ל. הגוף המנהל ייבחר על-ידי המדינה בהליך דו שלבי. באוצר אמרו כי בשלב הראשון - שלב המיון המוקדם - יתאפשר רק לצוותים מהשורה הראשונה להיבחר כמנהלי הקרנות.

הגוף המנהל יהיה עצמאי בניהול הקרן ובהחלטותיה. הממשלה, אשר תשקיע במיזם 80 מיליון דולר, תשמש כשותף מוגבל בקרנות לצד משקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל. מעבר לפוטנציאל הכלכלי הגלום בהשקעות בתעשיית מדעי החיים בישראל, במבנה הקרנות נקבעו תמריצים ממשלתיים שהופכים את אלטרנטיבת ההשקעה בישראל (של הון מקומי וזר) אטרקטיבית עוד יותר.

גורמי הממשלה מניחים כי ניתן יהיה להגיע למינוף של פי שלושה לפחות, כך ש-80 מיליון דולר של השקעה ממשלתית יתורגמו לקרנות ביו-טק עם הון כולל של מאות מיליוני דולרים. ההון לקרנות אמור להיות מגויס בישראל ובחו"ל, מהלך אשר צפוי להיות מובל בשיתוף של מנהלים מחו"ל ומנהלים ישראלים.

הקרנות יתחייבו להשקיע סכום קריטי מינימלי, המוגדר מראש, בחברות בתחום הביו-פארמה. מעבר לסכום זה תוכל הקרן להשקיע בחברות בתחומים נוספים במדעי החיים כמו מכשור רפואי ודיאגנוסטיקה וכך תוכל להרחיב את חברות הפורטפוליו שלה. אורך חיי הקרנות יהיה 10 שנים לכל הפחות, עם אפשרות להארכה (באישור השותפים המוגבלים), כאשר משך תקופת ההשקעה 5 שנים.

באוצר הוסיפו כי הסיבה העיקרית למיזם המשותף הינה התשתית המצוינת הקיימת בישראל לקיומה של תעשיית הביו-פארמה, אשר אינה מגיעה לכלל מיצוי, בין היתר, נוכח הצורך בהשקעות בהיקפים גדולים ובשל זמן הפיתוח שהינו ארוך יחסית. מטרת קרנות ההשקעה היא לגשר על פער המימון ולהביא להרחבת וביסוס פוטנציאל משקי גדול זה.

הקמת קרנות ההשקעה הינה חלק מקידום מדיניות הצמיחה על-ידי משרד האוצר. הקרנות צפויות לשמר את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה ולסייע בהגדלת התוצר.

המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, ציין כי מבין תעשיות מדעי החיים בישראל, נחשב תחום הביו-פארמה לעתיר ידע במיוחד, אך גם עתיר סיכון. לדבריו, פיתוח תרופות חדשות למשל, דורש הון עצום, והוא גם נמשך זמן רב - עד 20 שנה. "בשל כך, חברות הביו-פארמה בישראל מתקשות מאד לגייס את ההון הנחוץ להן, והתחום סובל מבריחת מוחות מסיבית", אמר אופר. הוא הוסיף כי "המהלך של הקמת הקרנות נועד לתקן כשל שוק זה, ולמנוע את התמשכותו ע"י הניסיון לבנות תעשיית השקעות בביו-טק שתכלכל את עצמה".