השינוי מתחיל במפגש הסטייק

שוב זו תקופה של גאות בחיי, או אם תרצו "ימים של חיפוש דרך חדשה וכמיהה לשינוי", תופעה הפוקדת אותי מדי כמה שנים. יום הולדתי האחרון והעגול, שציין את תחילתו של עשור חדש לחיי, היווה אצלי ציון דרך והעלה שאלות לא קלות בנוגע לעתיד. מכיוון שידוע כי אין כמו מפגש עם קולגות וחברים לבירור שאלות נוקבות ולגיבוש רעיונות מסוג זה, את הפגישה עם ידידי הוותיק, שלקח הפוגה של כמה שעות מעבודת המחקר שהוא מנהל בטכניון, בחרתי לקיים ב'מפגש הסטייק', מסעדה ביתית וכשרה בה נקל לשוחח שעה ארוכה על בירה צוננת ולהנות מבשר איכותי על פחמים.

נפגשנו בשעת צהריים מאוחרת ונכנסנו למסעדה, בה ניצבים שולחנות עץ כבדים במרווחים נאים זה מזה ומקנים תחושת נוחות ואינטימיות גם כאשר המקום מלא. האווירה בחלל המרווח ובעיצוב הענייני מזכירה את מסעדות הפועלים הצ'כיות, בהן נמכר אוכל פשוט וטוב לאנשים רעבים במחיר מצוין.

עם הבירה הראשונה שהזמנו הבנו כי אותו קונספט צ'כי (כלומר תמורה גבוה למחיר נוח במיוחד) היא המוטו של המקום. הזמנו שליש גולדסטאר צונן (13 שקל), התרווחנו בכיסא וליבנו התרחב מהאווירה הנעימה. לצידנו סעדו כמה אנשי עסקים שנראו כאילו באו לסגור עסקה, מספר קודקודים במדים מגוהצים ושתי משפחות שודאי החליטו לוותר על הבישול הביתי לטובת ארוחה משפחתית אשר בסופה לא יצטרכו לשטוף כלים.

בחרנו ללכת על התפריט העסקי (38 שקל למנה), הכולל מגוון רחב ומשתנה של מנות מבושלות או מנות בשר על האש. אני בחרתי למנה העקרית פסטייה - מאפה של בצק פילו ממולא בבשר, והקולגה בחר בחזה עוף על האש. בזמן שהתעניינתי בממצאים האחרונים של עבודתו המחקרית, הונחו על שולחננו כמה סלטים ביתיים רעננים: סלט ירקות קצוץ דק-דק, סלט כרוב, רצועות גזר בסגנון מרוקאי, מטבוחה חריפה וטובה, חומוס, חמוצים וכמובן פיתות בשרניות וחמות. עוד לפני שהספקתי לספר על הפוקד אותי מאז שיחתנו האחרונה ועל הדילמות המקצועיות הרוחשות בי, הגיעו המנות שהזמנו.

הפסטייה התגלתה כגרסה משודרגת ועתירת מילוי - אם כי מעט שמנונית - לבורקס בשר אשר כה אהוב עלי. חזה העוף הצלוי היה עסיסי ותובל בפשטות נבונה בפפריקה, שום מלח ופלפל. יחד עם המנות הגיעו תוספות חמות וטעימות: אורז צהוב ומנת תפוחי אדמה קטנטנים ושזופים. לקראת הביס האחרון הבחינה עיני במגש עץ הנישא אל אחד השולחנות ועליו נתח אנטרקוט שנראה מזמין ומזין כאין כמוהו. מיד שיניתי נושא שיחה ושאלתי לדעתו המלומדת של ידידי בנוגע לקינוח בשרי - מדוע שלא נחרוג מהמוסכמה ונקנח דווקא בנתח בשר?! היה די במבט חטוף לעבר הצלחת שכבר הוגשה לסועד כדי לקבל החלטה, ובחרנו לחלוק סטייק אנטרקוט (80 שקל ל-350 גרם) בדרגת עשייה מדיום. למרות היותו כשר ומוכשר, האנטרקוט שמר על עסיס וטעם עמוק ומענג. הוא נצלה בסגנון רומני, כלומר נמשח במעט שמן, פלפל שחור גרוס מלח ושום.

הסטייק המצוין, יחד עם סיבוב נוסף של בירה, הדגישו בעינינו שמפגש הסטייק הוא לא רק מקום נעים והוגן, אלא גם מטבח שיודע לבחור חומרי גלם משובחים ולהכין מהם מעדנים. עם הקפה (הכלול בעסקית) שהוגש עם עוגת סולת וקוקוס, הפציעה בי הכרה ברורה אחת: יהיה השינוי אשר אבחר לחולל בחיי אשר יהיה - בשר טוב, משקה מרענן ושירות מצוין יהיו עבורי לעד אבני הבניין לארוחה טובה.