דב קינן הגיש תביעה כספית נגד יפה שרוה ויפית רהיטים לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא היה מרוצה ממערכת ריהוט סלוני. קינן העלה טענות בדבר אי-התאמה, ועל-רקע זה ביקש לבטל את ההתקשרות, ותבע השבה ופיצויים.
טענתו של קינן לאי-התאמה גובתה בחוות דעת מומחה, קרוב משפחתו העוסק בתחום הרהיטים. בית משפט קבע שנוכח הקירבה, יש להתייחס בזהירות לחוות דעתו של המומחה שנחקר ועורר רושם אמין ומקצועי. "איני רואה, בנסיבות אלה, עילה שלא לתת משקל לאמור בחוות דעתו", נקבע בפסק הדין.
הנתבעים לא שללו את האפשרות שנפלו ליקויים כאלה או אחרים ברהיטים. עם זאת, לטענתם לא מדובר בליקויים מהותיים, וניתן לתקנם ללא קושי.
השופט
עודד שחם פסק שבטענות הנתבעים אין כדי לגרוע מקיומה של עילה לביטול ההתקשרות. "מעיון במסמך ההזמנה שצורף לכתב התביעה עולה, כי הנתבעים התחייבו לספק את הרהיטים, 'הכל מעץ מייפל מלא'. המדובר על-פי טיבו בעניין בעל חשיבות, אשר הודגש במסמך ההזמנה. מתברר, כי הריהוט שסופק אינו עומד בהתחייבות זו.
"הנתבע, אשר העיד בפניי, אישר כי חלקים מן הרהיטים עשויים מ'סנדוויץ". על פני הדברים, תיאור זה אינו תואם את התחייבות הנתבעים, לספק ריהוט מעץ מלא. האבחנה שניסה הנתבע למתוח בהקשר זה בין עץ מלא, ובין עץ מסיבי, אשר לטענתו לא התחייבו הנתבעים לספק בכל חלקי הרהיטים, אינה מעוגנת בהתחייבותם הברורה של הנתבעים. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבלה".
לדברי השופט, בחוות הדעת צוין שחלקים שונים בריהוט עשויים מחומר המכונה MDF וחלק אחר עשוי חומר המכונה מזונית. כמו-כן, הנתבעים התעלמו ממכתב תלונה ששיגר קינן. "אני קובע כי ההסכם בין הצדדים הופר על-ידי הנתבעים הפרה יסודית, אשר ביטויה בכך שהנתבעים סיפקו רהיטים אשר אינם מתאימים להתחייבות שנטלו על עצמם. משכך, אני קובע כי ההסכם בין הצדדים בוטל כדין".
השופט חייב את הנתבעים להחזיר לקינן את עלות הריהוט בסך 5,300 שקל בתוספת פיצוי בגין נזק לא ממוני, של עוגמת נפש ואי-נוחות, בסך של 1,250 שקל וכן הוצאות משפט בסך 367 שקל. סך הכל חויבו הנתבעים בסכום של 7,217 שקל.
