בית המשפט המחוזי בירושלים קבע (יום א', 3.1.10) כי תביעת הבעלות על "הבית החום" בחברון תתנהל בבית משפט ישראלי, ולא בבית משפט פלשתיני, כפי שדרשו הנתבעים - המוכרים הערבים.
יותר משנה לאחר שפונה בית השלום בחברון מיושביו, נפתחה הדרך לניהול תביעת הבעלות שהגישו הקונים היהודים של הבית, חברת טל השקעות, נגד המוכרים הערבים. זאת לאחר שהבקשה שהגישו הנתבעים הערבים לבית המשפט - להעביר את הדיון לבית משפט פלשתיני - נדחתה על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
יצחק ענבר.
השופט קיבל את טענותיו של עו"ד זאב שרף, המייצג את חברת טל השקעות, וקבע כי "אין לרשות הפלשתינית ולבתי המשפט שלה סמכות לדון בשאלות בעלות הנוגעות לרכושם של ישראלים הנמצא בעיר חברון", אך מצא לנכון לציין כי "אפילו אניח כי לבתי המשפט הפלשתינים שבחברון קיימת סמכות עזו, הרי בנסיבות העניין נראה כי מימושה אינו מעשי".
את פסיקתו נימק השופט ענבר בשני טעמים: "לא זו בלבד שכניסת ישראלים לשטחים אלו כרוכה בסכנת חיים, אלא שהיא נאסרה בצווים שיצאו מלפני המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון", כתב בהחלטתו והוסיף כי החוק הפלשתיני אוסר מכירת קרקעות ליהודים ומטיל עונש מוות על "עבירה" זו.
"ספק רב אם המשיבה תזכה למשפט צדק ברשות הפלשתינית. הרשויות המוסמכות של הרשות הפלשתינית רואות במכירת קרקעות לידיים ישראליות מעשה בגידה הראוי לענישה מחמירה עד כדי גזר דין מוות... קיים חשש מוחשי כי תביעתם של גורמים ישראלים לאכיפת הסכם רכישת מקרקעין שמוכר פלשתיני נדונה מראש לדחיה...", ציין.
עוד הוסיף כי על-פי בקשת הנתבעים הערבים, בוצעה עסקת המכר באמצעות נתבע 3 (המתווך) על-מנת לאפשר להם לטעון, כאשר ייוודע דבר העסקה, שהזכויות נמכרו לגורם ערבי ולא לידיים יהודיות. "בנסיבות אלו ברי כי ציפייתם הסבירה של הצדדים הייתה שאם יתגלע סכסוך ביניהם בנוגע לעסקת המכר, הסכסוך יידון בבית משפט ישראלי, שהרי כאמור ברשות הפלשתינית התקשרות כזו מהווה עבירה, ואין ספק כי למבקשים לא היה כל אינטרס כי סכסוך בנוגע לעסקת המכר יידון בבית משפט פלשתיני", קבע.
השופט ענבר העיר עוד כי המוכרים הערבים דווקא סמכו בעבר על בתי המשפט הישראלים, וכי הם "כבר עתרו בעבר לערכאת שיפוט ישראלית ובכך גילו דעתם כי בתי המשפט בישראל הם הפורום הראוי להתדיינות".
בשולי ההחלטה נקבע עוד, כי על בקשת הסרק הזו ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות בסך 10,000 שקלים.
