הממשלה תקים יחידה שתשפר את חופש המידע ותאפשר שחרור מידע רב אשר מצוי כיום בידי הרשויות על-מנת שיהיה גלוי בפני אזרחי המדינה.
בישיבה שקיים השר
מיכאל איתן עם מנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקופף, סוכם כי משרד המשפטים יכין הצעה לדיון על סמכויות הגוף החדש ותחומי פעולתו. כמו-כן הוחלט כי תוכן מפת דרכים להשוואת המצב בין ישראל לבין מדינות ה-OECD בכל הקשור לחופש המידע.
השר מיכאל איתן (ליכוד), הממונה על הקשר עם הציבור, אמר בדיון כי שיפור השירות לציבור מתחיל בחשיפת המידע ובמסירתו לציבור.
"מתוקף תפקידי אני פועל לקידום חופש המידע בישראל ולצמצום הפערים בתחום לעומת המקובל בדמוקרטיות מתקדמות אחרות. הגעתי לסיכום עם שר המשפטים ועם מנכ"ל המשרד על שיתוף פעולה בתחום זה והיום אנו יוצאים לדרך משותפת שהיעד שלה הוא שיפור ניכר בנושא", אמר.
מנכ"ל משרד המשפטים, רוטקופף, ציין כי שר המשפטים, פרופ'
יעקב נאמן, הורה לפעול להקמת יחידה אשר תרכז את כל נציגי חופש המידע במשרדים ותביא להאחדה של הנושא. "מבחינתנו ברירת המחדל היא מסירת המידע וברוח זו אנו פועלים לקדם את חופש המידע", אמר.
בישיבה השתתפו גם מספר משפטנים ובראשם יו"ר מועצת העיתונות, השופטת (בדימ.)
דליה דורנר. לדבריה, לפני שבודקים את האיזונים יש צורך לבדוק האם חוק חופש המידע נאכף וככל שידוע לה הוא אינו נאכף.
"בתפקידי כיום אני שומעת תלונות רבות על נושא חופש המידע. יש צורך להכין נוהל מסודר של מתן מידע שיכניס את הפקידים לתוך שיטת עבודה אשר תאפשר מתן מידע באופן מסודר יותר מהיום", ציינה.
מנגד, טען המשנה ליועץ המשפטי מייק בלאס, כי לא ניתן לעשות חיבור און ליין לכל דבר המתנהל בשירות הציבורי ולא ניתן לפרסם הכל.
"ישנם מבקרי פנים למשל, שסברו כי פרסום דוחות ביקורת פנים תחת חופש המידע יגרום לעובדים שלא למסור מידע מחשש שיבולע להם, ותיפגע ביקורת הפנים. מבקרי פנים אחרים סברו שפרסום הדוחות יביא דווקא ליישומם. יש לזכור, שעם פרסום המידע המתלוננים חשופים לתביעות לשון הרע", הדגיש.
המשפטן פרופ'
זאב סגל הגיב לדבריו של בלאס ואמר כי כאשר הוא שומע את בלאס, שהוא "מהחברה הטובים, בפירוש", כלשונו, הוא מבין שיש כאן בעיה אמיתית.
"המידע אינו מידע של השלטון, הוא מידע של הציבור. הצו הנשיאותי הראשון שהוציא אובמה היה צו חופש המידע. גם אצלנו יש התקדמות והשבוע לראשונה פרסמו את שמות משלמי הכופר למס ההכנסה אבל זה לא מספיק", הסביר.
המשפטן פרופ'
מרדכי קרמניצר הזכיר בדיון כי במדינת ישראל קיימת הטיה טבעית נגד שקיפות וטען כי לא תהיה כל התקדמות אם לא תהיה יד מכוונת שתוביל לשקיפות.
"יש לנו הזדמנות לשנות את מצב חופש המידע. יש בישראל הטייה טבעית נגד שקיפות וברור כי אם לא תהיה יד מכוונת, אדם שזהו כל תפקידו, לא תהיה התקדמות בתחום", אמר.
