אברהם שלומון תבע את סופר-פארם - חברת ח. רוזנצוויג בזכיון מחברת סופר-פארם (ישראל) בע"מ, בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 297 שקל לאחר שלדבריו, קיבל תרופה שונה מן המבוקש.
מכתב התביעה עלה כי ביום 18.1.09, קנה שלומון מסופר-פארם תרופה ומהר מאוד גילה כי נמכרה לו תרופה לא נכונה. הוא דרש סכום של 297 שקל, שכלל את הסכום ששולם עבור התרופה בסך 247 שקל בתוספת פיצוי בגין טרחה.
בכתב ההגנה נטען כי לשלומון נמסרה התרופה שצוינה במרשם, אולם הוא העדיף תרופה אחרת, מבלי שהציג מרשם רופא חדש או מכתב מהרופא. לדברי הסופר-פארם, הובהר לשלומון כי אין להחזיר תרופות לאחר רכישתן, בהתאם להוראות החוק ונוהלי משרד הבריאות, והדבר צוין בשלט בבית המרקחת ובשלט ליד קופת החנות.
בדיון בפני השופטת
אנה שניידר, טען שלומון כי ביקש להחזיר את התרופה מיד בתום הקנייה כשהבחין שלא דובר בתרופה הנכונה, אלא שהרוקחת הרגיעה אותו שזו התרופה, רק שהיא יוצרה על-ידי חברה מסחרית אחרת ואין צורך להחזירה.
השופטת שניידר פסקה כי היה ראוי להחזיר לשלומון את כספו משנוכח לדעת כי התרופה שנמכרה לו איננה זו המופיעה במרשם הרופא, וזאת על-אף ההסבר שניתן לו, לפיו מדובר באותה תרופה הנושאת שם מסחרי אחר.
"אמנם התובע לא הציג אישור מהרופא לפיו התרופה שנמכרה לו איננה מתאימה לו ואיננה זהה לזו שנרשמה במרשם - אולם זכותו של אדם, במיוחד כאשר מדובר בתרופות, לרכוש אך ורק את התרופה שנרשמה לו על-ידי הרופא בהתאם לשם התרופה כפי שמופיע במרשם. מסקנתי זו מתחזקת על-ידי העובדה שהתובע לא שולט בשפה העברית, ואולי לא הבין באופן מלא את האמור בשלטים שהוצבו בבית המרקחת ואת הסברי הרוקחת לפיהם אין לו מה לחשוש הואיל ומדובר בתרופה זהה לזו שבמרשם, אשר רק שמה המסחרי שונה", אמרה.
השופטת חייבה את הסופר-פארם להחזיר לשלומון, תוך 30 ימים, סכום של 247 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 150 שקל.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
