משרד הבריאות נמנע מקביעת תקנים אחידים לקבלה אצל רופא יועץ (רופא מומחה), משום שהדבר עלול להערכתו להרע את זמינות הרפואה היועצת למבוטחים. זאת מאחר שהדבר עלול לגרום לכך שמשך הזמן יתיישר למול הרף המקסימלי המחייב, גם במקרים שבהם הוא אמור להיות קצר יותר.
בתשובת סגן שר הבריאות,
יעקב ליצמן, שניתנה במענה לשאילתה שהגיש חבר-הכנסת
אורי אורבך, נאמר כי המשרד שוקד על הגברת הפיקוח על נושא התורים לרפואה יועצת בקופות החולים.
ליצמן הודה כי ידוע למשרד הבריאות שיש מחסור ברופאים מומחים מסוימים בפריפריה, והבטיח כי יחד עם קופות החולים ומשרד האוצר - עוסק משרדו בניסיון להתוות תוכנית לצמצם פערים אלו. "משרד הבריאות עוסק, יחד עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, בניסיון להתוות תוכנית להגברת האטרקטיביות לרופאים להתמחות במקצועות במצוקה ולשרת בפריפריה. כל זאת, על-רקע מחסור כללי ברופאים במדינה", אמר.
לדבריו, קיימת נטייה של אנשי מקצוע מבוקשים בתחום הרפואה לעבוד במרכז הארץ הצפוף, וכשמסתמן מחסור ברופאים תושבי הפריפריה הם הראשונים לסבול.
הוא ציין כי בעוד שבמדינות בעולם המערבי (אנגליה, קנדה ואחרות) מקובלים זמני המתנה לרופאים יועצים של חודשים רבים, זמני ההמתנה בישראל לרופא יועץ (על-פי נתוני סקר מכון ברוקדייל משנת 2007) הינם סבירים. זאת למרות ששיעור הפניות בארץ לרופאים כאלה גבוה ביותר לעומת זה המקובל בעולם המערבי.
לדבריו, זמינות הרפואה הראשונית בארץ מצוינת, והרופא הראשוני יכול לקבוע בכל עת את דחיפות הייעוץ ואת דרך ביצועו המיטבית. במקרים דחופים, אמר, ניתן להפנות את הנזקקים לייעוץ בכל עת ולאלתר למערך המחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים ולאשפוז על-פי הצורך.
בהתייחסו למדידה של זמני המתנה לרופאים מומחים אמר כי מדובר בנושא סבוך, שכן הוא מושפע, בין השאר מגורמים כגון:
- הבדלים בזמינות התורים-כגון, תור לפגישה ראשונה או לפגישת מעקב.
- תור בעקבות פנייה עצמית של המבוטח או הפניה על-ידי רופא ראשוני תוך ציון מידת הדחיפות.
- הכשרתו של הרופא הראשוני של המטופל וסביבת העבודה שלו.
- הבדלים בזמינות תורים לרופא מבוקש או לרופא פנוי ראשון.
- מקצועות במצוקה, שבהם קיים חוסר קריטי באנשי מקצוע.
ליצמן הודה עם זאת, כי ישנם קריטריונים אישיים ובהם הסדרי בחירה של קופות החולים, אשר מותרים על-פי חוק, וכן הגדרות שונות בקופות בנושא מדידת זמינות תורים.
