ברח מזירת תאונה ופנה לעליון בבקשת ערעור

אמג'ד אלטללקה הועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע, בגין עבירה של הפקרה שלאחר פגיעה ועבירה של נהיגה בחוסר זהירות וגרימת נזק לאדם ולרכוש.

בכתב האישום נטען, שאלטללקה נהג בחוסר זהירות, כשלא שמר מרחק מרכב שנסע לפניו, וכשזה האט, פגע בו בחלקו האחורי. מעוצמת הפגיעה, סטה הרכב לנתיב הנסיעה הנגדי והתנגש חזיתית ברכב. כתוצאה מההתנגשות, נהג אחד מכלי הרכבים נחבל באופן קשה, הנהג השני ונוסעת נחבלו חבלות של ממש. מייד אחר-כך עצר אלטללקה את רכבו בשולי הכביש וברח רגלית מזירת התאונה והסגיר עצמו כעבור מספר שעות.

הוא הורשע על-פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, וביום 4.8.2009 גזר עליו בית המשפט לתעבורה את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל; תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים; קנס בסך 3,000 שקלים או 30 ימי מאסר תמורתו; ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 40 חודשים.

אלטללקה הגיש ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע שקיבל באופן חלקי את הערעור והפחית את עונש המאסר שהוטל עליו לתשעה חודשי מאסר בפועל והוסיף שלושה חודשי מאסר על תנאי לעונש המאסר על תנאי שהטיל בית משפט שלום. יתר רכיבי גזר הדין נותרו ללא שינוי.

בבקשת רשות הערעור שהגיש אלטללקה לבית משפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, טען שבית המשפט המחוזי שגה כשלא ביטל את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, לא התחשב בעובדות כתב האישום המתוקן, בנסיבותיו האישיות ובתסקיר שירות המבחן שהוגש אודותיו שהמליץ על ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

"שגה בית המשפט כשגזר את עונשי תוך התחשבות בנזק שנגרם לנפגעים בתאונה למרות שלא הובא תסקיר בעניינם". המדינה השיבה שדין בקשת רשות הערעור להידחות, מאחר שאינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית ובעיקרה היא מכוונת כנגד חומרת העונש. "בית המשפט לא החמיר עם המבקש בפרט לאור ההפחתה בעונש בה נקט בית המשפט המחוזי... נכון נהג בית המשפט כשהביא בחשבון את מצב הנפגעים, מאחר שתוצאות התאונה עולות מעובדות כתב האישום בהן הודה המבקש".

שופט בית המשפט העליון סלים גובראן, דחה את בקשת רשות הערעור. "הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון 'בגלגול שלישי'. יתרה מכן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה. בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצע המבקש".

השופט ג'ובראן הוסיף, שמפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות של המבקש ועונשו הופחת, ולפיכך אין מקום להתערב.