אנשי טבע חטפו מיגרנה

את האלבום החדש שלה, יהלומים בשמיים, בחרה משינה לחלק להורדה חינם דרך הרשת. לפני שמקשיבים לאלבום אפשר להאמין שזו החלטה אמיצה (אם כי לא חלוצית ולא פורצת דרך כמו שמבטיחים הקומוניקטים. מספר לא מבוטל של אמנים ישראלים כבר עשו זאת בעבר) והיתלות באילנות גבוהים. אבל יובל בנאי הוא לא טום יורק ומשינה היא לא רדיוהד.

השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה אתמול (א', 11.4.10) בפסק-דינו בקשה לביטול תנאי סף שנקבע במכרז פומבי, לביצוע עבודות פיתוח של תשתיות ציבוריות בפרויקט בנייה בשכנות שחמון באילת, בה פרסם המינהל מכרזים להקמת כ-1,600 יחידות דיור.

"ובענייננו, העד הינו נאמן ניקיון שנושא איכות הסביבה קרוב לליבו. הוא תיעד עבירה לה היה עד באקראי ולא שררה כל היכרות בינו לבין הנאשם. הוא העיד כי ערך את הדוח על-פי הפרטים שהיו לנגד עיניו לאחר ששוכנע כי אכן התרחשה לנגד עיניו עבירה ולא מצאתי להטיל דופי במהימנותו". כך קבעה (יום ד', 7.04.10) שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, דבורה עטר, במשפט שקיימה מדינת ישראל כנגד האזרח ישראל שירוג, בגין השלכת פסולת ממכונית נוסעת. הפרשה אשר יש שיגדירוה כקפאית, החלה באחר-הצהריים אביך (או שמא מחומסן) ופקוק של מאי שנת 2008, עת נסע הנאשם לדרכו בחברת עוד מאות מכוניות אשר נוסעות בדרכים בשוב הנהגים מיום עבודתם. אלא שלרוע מזלו של הנאשם בסיפור שלנו, הוא לא היה לבד ומישהו צפה בו. ה'מישהו' הזה היה פרופ' גלין גלר אוריון, אשר בשעות הפנאי משמש כ'נאמן נקיון', תפקיד המתמצה ברישום פרטיהם של אנשים אשר משליכים פסולת בחוץ, ודיווח לרשויות. וכך עשה באותה אחר-הצהריים הפרופסור הנכבד, שרשם את פרטי הרכב ממנו הושלך בדל סיגריה, כמו גם את תיאורו של הנהג, ואפילו תיאור של בנותיו ("מרכיבות משקפיים"), תיאור שיעלה בבוא הימים לנאשם בהרשעה בעבירה על סעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1984. בחלוף כשנתיים בקרוב, דקות אלו של חוסר שימת לב יעלו לאזרח ישראל שירוג בהעמדה לדין פלילי, תוך האשמתו בסיכון עוברי האורח ובלכלוך הסביבה.

פרופ' אהרן ברק, ניצול גטו קובנה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר וכיום חבר סגל בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, סיפר הבוקר (יום ב', 12.4.10) למאות הסטודנטים שהשתתפו בטקס לציון יום השואה בקמפוס, אודות ילדותו בגטו קובנה בתקופת השואה וכיצד ברח מן הגטו וניצל. את דבריו סיים בהדגשת שני הלקחים אותם הוא פועל ליישם במהלך חייו:

"באת כוח המאשימה לא הסבירה לבית המשפט את הסיבה לתיקון המשמעותי שתוקן כתב האישום לקולא וראוי היה שתעשה כן. מעבר לכך מתמיהה מאוד העובדה, שב"כ שני הצדדים לא התייחסו כלל לתסקיר לגופו, הקובע חד-משמעית שהנאשם מטשטש את המניעים האמיתיים שהביאו אותו לביצוע העבירות, חוזר בו מהודאתו בהקשר ליסוד הנפשי וטוען שלא הייתה לו כוונה מינית, ובנוסף מתכחש לחלק מהעובדות הקשות שעדיין נותרו בכתב האישום ה"מקוצץ". משכך לא ברור לבית המשפט כיצד ביקשו הסנגורים לשכנע, שהנאשם מבין ומפנים את חומרת מעשיו ומצטער עליהם באופן עמוק ואמיתי,שמעבר להצהרות שהצהיר בבית המשפט קודם להחלטה באשר לעונשו". כך קבעה (יום ה', 8.04.10) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית רייך שפירא, בבקשה שהגישו המדינה והסנגוריה הציבורית לבית המשפט, לאשר את הסדר הטיעון עם הנאשם דוד יפרח, אשר הואשם בביצוע מעשים מגונים והטרדות מיניות בעובדות אשר היו כפופות למרותו, במסגרת תפקידו כיו"ר אגף הרווח ה בהסתדרות הכללית.