כיצד נראו המדגמים בהשוואה לתוצאות הללו? בטבלת המדגמים, לפי חיבור הסטיות המוחלטות במספר המושבים של כל רשימה, הוביל מדגם קשת 12 עם סטייה מצטברת של 10 מושבים. אחריו מדגם רשת 13, עם 11; מדגם כאן 11, עם 12; ומדגם עכשיו 14, עם 15.
כלומר, לפי המדד הזה, חסיד הגיע למקום השלישי מתוך ארבעה. לא הראשון, ואפילו לא השני.
אפשר לטעון שהשוואת מדגמים מעודכנים אינה המדד ההוגן ביותר. הרי המדגם המשמעותי הוא זה שמתפרסם בשעה 22:00, עם סגירת הקלפיות, לפני שהסוקרים מקבלים הזדמנות לעדכן את הערכותיהם. ובכן, גם הבדיקה הזאת אינה מעניקה לחסיד את הבכורה.
בבדיקה שפרסם "מקור ראשון" ב-3 בנובמבר 2022, שהתבססה על המדגמים הראשוניים בלבד, נמצא כי מדגם רשת 13, שערך הפרופסור קמיל פוקס המנוח, היה המדויק ביותר. הפער המצטבר שלו מתוצאות האמת עמד על 10 מושבים. מדגם חסיד הגיע למקום השני, עם פער מצטבר של 14 מושבים, מדגם מנו גבע בקשת 12 הגיע ל-15, ומדגם ערוץ 14 ל-16.
גם כשבוחנים את מספר המפלגות שמספר מושביהן נחזה בדיוק, פוקס הוביל עם חמש מפלגות, לעומת שלוש אצל גבע, שתיים אצל חסיד ואחת במדגם ערוץ 14.
במילים אחרות, אפשר לבחור במדגמים הראשוניים ואפשר לבחור במעודכנים. אפשר להעדיף מדד אחד על פני אחר. אבל בשתי הבדיקות הללו דודי חסיד אינו במקום הראשון. אלה העובדות, והן ראויות להופיע לפני כל תשדיר המכתיר סוקר כלשהו כמדויק ביותר.
ראוי להזכיר גם את הצד השני: בבחירות 2021 זכה חסיד להישג מקצועי מרשים, ומדגם כאן 11 היה המדויק ביותר מבין מדגמי הערוצים המרכזיים לפי הפער המצטבר. אלא שהצטיינות במערכת בחירות אחת אינה הופכת סוקר לבעל תואר נצחי. מי שמבקש להתהדר בהישג מסוים צריך לומר באילו בחירות הושג, לפי איזה מדד, ומול אילו מתחרים.
הסקרים נערכים ארבע שנים, והפערים נותרו
הבחירות הנוכחיות מעמידות את סוקרי הטלוויזיה בפני מבחן נוסף. הערוצים הממסדיים - כאן 11, קשת 12 ורשת 13 - התחילו לפרסם סקרי בחירות כבר לפני ארבע שנים, עם הקמת ממשלת הימין. מאז הפכו הסקרים למרכיב קבוע בשיח הפוליטי, אף שהבחירות עצמן עוד היו רחוקות.
לאורך התקופה התבשרנו שוב ושוב על התחזקות מפלגה אחת, היחלשות אחרת, שינוי במפת הגושים או מעבר אפשרי של מושבים בין המחנות. כל סקר זכה לכותרות, לניתוחים ולהסברים. לא פעם נוצר הרושם שהסקרים עצמם הפכו לאירועים פוליטיים, במקום לשמש כלי למדידת דעת הקהל.
אפילו בישורת האחרונה נותרו בין הסוקרים פערים גדולים, לעיתים כאלה שקשה ליישב ביניהם. כאשר סוקר אחד מעניק יתרון ברור למחנה מסוים ואחר מתאר מאבק צמוד, אין מדובר רק בסטייה של מושב לכאן או לכאן. אלה תמונות פוליטיות שונות, שלכל אחת מהן עשויה להיות השפעה על האווירה הציבורית ועל התנהגות הבוחרים.
אין בכך הוכחה לחוסר יושר של סוקר כלשהו. סקרים הם כלי הסתברותי, ושיטות דגימה, שקלול והערכת השתתפות שונות עשויות להניב תוצאות שונות. ובכל זאת, לאחר ארבע שנות סקרים, מותר לציבור לדרוש דין וחשבון. מי דייק לאורך הדרך, מי שגה שוב ושוב, ומי הצליח לזהות את תנועת הבוחרים רק לאחר שכבר התרחשה.
ומה אם הבוחרים החליטו לשקר למדגם
קיים גם גורם נוסף, שאסור להתעלם ממנו: היחס של חלקים בציבור כלפי ערוצי הטלוויזיה השתנה. עבור לא מעט צופים, הערוצים אינם נתפסים עוד רק כמי שמדווחים על המציאות, אלא גם כמי שמשפיעים עליה, ולעיתים אף כמזוהים עם מחנה פוליטי מסוים.
הדבר עלול להשליך על אמינות מדגמי הבחירות. השיטה נשענת במידה רבה על נכונות הנשאלים לשתף פעולה ולדווח אמת על הצבעתם. אבל מה קורה כאשר בוחר אינו סומך על הערוץ המבצע את המדגם? מה יקרה אם במקום לסרב להשתתף, יחליט פשוט למסור תשובה כוזבת?
אפשר לדמיין בוחר ששלשל לקלפי פתק של מפלגה אחת, אך בפני נציגי המדגם מצהיר שהצביע למפלגה היריבה. לא מפני שהוא מתלבט, ולא מפני ששינה את דעתו, אלא מתוך רצון לנקום בערוץ שלדעתו פגע במחנה שלו. מבחינתו, הטעיית המדגם עשויה להיתפס כמעשה מחאה קטן, ואולי אפילו כניצחון על כלי תקשורת שאיבד את אמונו.
אין בידינו נתונים המאפשרים לקבוע עד כמה התופעה הזאת נפוצה בישראל, אם בכלל, ואיזה ערוץ עלול להיפגע ממנה יותר. אבל גם בלי לקבוע שהיא מתרחשת בהיקף משמעותי, מדובר באפשרות שראוי לבחון. מדגם המבוסס על תשובות שאינן אמת עלול להניב תוצאה שגויה, גם אם נערך בכלים מקצועיים משוכללים.
על כך יש להוסיף את האפשרות שבוחרים שאינם נותנים אמון בערוץ פשוט יימנעו מהשתתפות במדגם. אם ציבור מסוים מסרב להשתתף בשיעורים גבוהים יותר מציבורים אחרים, עלול להיווצר עיוות במדגם. זהו אתגר נוסף לסוקרים, המחייב בקרה והתאמות ואינו נפתר רק באמצעות הגדלת מספר הנשאלים.
מדוע להסתיר מהצופים מדגם מתחרה
ומכאן לשאלה שאינה נוגעת רק לסוקרים, אלא גם לעורכי מהדורות החדשות. בליל הבחירות ישודרו מדגמי הערוצים, וכל אחד מהם יבקש להציג לצופיו תמונת מצב. בדרך כלל מוצגות גם תוצאות המדגמים של המתחרים, כדי לאפשר לציבור להשוות ולהבין אם קיימת הסכמה בין הסוקרים או שמא הם מציגים תחזיות שונות.
אלא שבמערכת הבחירות הזאת נשאלת שאלה נוספת: האם הערוצים הממסדיים יציגו לצופים גם את תוצאות מדגמי i24News וערוץ 14?
בסוף-השבוע האחרון נמנעו ערוצים 11, 12 ו-13 מהצגת מדגם i24News במסגרת השוואת המדגמים שהגישו לצופיהם. כך התקבלה תמונה חלקית של התחזיות שהתפרסמו באותו ערב. דווקא כאשר קיימים פערים בין הסוקרים, הצגה חלקית של הנתונים עלולה לפגוע ביכולתו של הציבור להעריך את המצב.
מותר לעורך חדשות להחליט איזה מידע יבליט ובאיזה סדר יציג אותו. אבל כאשר מוצגת השוואה בין מדגמי הטלוויזיה, השמטת מדגם של ערוץ מתחרה מעוררת שאלה עיתונאית פשוטה: מדוע הצופים אינם זכאים לראות גם אותו?
אין צורך לאהוב את i24News או ערוץ 14, להסכים עם הקו המערכתי שלהם או להעניק לסוקרים שלהם יתרון מקצועי מראש. די להכיר בכך שמדובר בערוץ טלוויזיה המשדר מדגם בחירות, ושהנתונים שלו הם חלק מן התמונה הציבורית. השמטתם אינה הופכת את המדגמים האחרים למדויקים יותר.
כעת נותר לראות אם גם הפעם יסתירו הערוצים הממסדיים את תוצאות מדגמי ערוצים 14 ו-15, או שמא יאפשרו לצופים להשוות בין כל התחזיות. זהו מבחן קטן לכאורה, אבל משמעותי בכל הנוגע לשקיפות ולהגינות העיתונאית.
הקלפיות יכריעו, לא תשדירי התדמית
בסופו של דבר, כל סוקר רשאי להאמין בשיטתו, וכל ערוץ רשאי להתגאות בעבודה המקצועית שהשקיע במדגם שלו. אבל איש מהם אינו רשאי להכתיר את עצמו כמנצח לפני שהתבררו התוצאות. בוודאי שאין הצדקה להציג לציבור מצג של עליונות מקצועית כאשר הנתונים ההיסטוריים אינם תומכים בו.
הפעם עומדים למבחן לא רק המדגמים שיפורסמו בשעה 22:00, אלא גם ארבע שנים של סקרים, כותרות, פרשנויות ותחזיות. לאחר ספירת הקולות יתברר מי מבין הסוקרים הצליח להתקרב לתוצאות האמת, מי החמיץ את המגמות המרכזיות ומי התבסס על שיטות שהתבררו כבלתי מוצלחות.
אבל כדאי לזכור גם את גבולות המבחן הזה. המדגם המדויק ביותר בליל הבחירות אינו בהכרח הוכחה לכך שכל הסקרים שקדמו לו היו מדויקים. ולהפך, מדגם שהחטיא אינו מוכיח לבדו שהסוקר פעל בחוסר מקצועיות. כדי לבחון ברצינות את עבודתם של הסוקרים צריך להסתכל על מכלול הנתונים, ולא לבחור בדיעבד רק את המספרים הנוחים.
אחרי ארבע שנים שבהן נדמה לעיתים שהסקרים חשובים יותר מן הבחירות עצמן, הציבור יקבל סוף-סוף את הדבר היחיד שאינו תלוי בשיטות השקלול של מכוני הסקרים: תוצאות האמת.
ואשר לכאן 11 ולדודי חסיד, כדאי להזכיר כלל בסיסי בעולם העיתונות: מי שמבקש למכור לציבור דיוק, מוטב שידייק תחילה בעובדות שעליהן הוא מתהדר.