שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים,
נאוה בן אור, גזרה אתמול (ד', 28.4.10) שנתיים מאסר על עו"ד גד פרנקל, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בגניבה בידי מורשה. בנוסף נגזר עליו קנס של 25,000 שקלים. את הפרקליטות ייצג במשפט עו"ד יוסי קורצברגר.
פרנקל הורשע בארבע עבירות של גניבת המחאות בשנים 2005-2004 בסכום כולל של כ-2 מיליון שקל מכספי לקוחות, במסגרת תפקידו ככונס נכסים.
עו"ד פרנקל ניצל את קשריו הקרובים עם השופטת לשעבר בבית משפט השלום בתל אביב, דליה מארק-הורנצ'יק, אשר מינתה אותו ככונס נכסים, כדי למעול באמונה, וכדי לגנוב את הכספים. בכסף שגנב השתמש כדי לכסות את חובותיו. הפרשה היוותה זרז לפרישתה של מארק-הורנצ'יק מכס השיפוט.
הפרקליטות ביקשה לגזור על פרנקל עונש מאסר של ארבע שנים, בטענה כי הוא לא רק גנב את הכספים, אלא גם מעל באמון השופטת שמינתה אותו, כשלמעשה בתפקידו פעל כידו הארוכה של בית המשפט. כמו-כן, טענה הפרקליטות כי הוא מעל גם באמון הצדדים בתיקי הכינוס. לדברי הפרקליטות, היה צורך לשקול את העובדה כי אין מדובר במעידה חד-פעמית. "הנאשם גנב מקופת כינוס אחת כדי להחזיר לקופת הכינוס הקודמת, היינו שרשרת של מעשי גניבה, שנמשכו על פני פרק זמן משמעותי. אין למאשימה מושג לאן הלך הכסף, וגם בעובדה זו יש משום נסיבה לחומרה", ציינה התביעה.
עורך דינו של פרנקל, עו"ד דרור ארד-אילון, הודה כי העבירות שביצע הנאשם חמורות, וציין כי הם סימן מדאיג לאובדן שליטה ולאי-הקפדה על חובת הנאמנות כלפי לקוחות מצוי בהרשעותיו המשמעתיות, שהחלו כשנה וחצי לפני תחילת הפרשה. עם זאת, הוא טען כי יש לראות את התנהלותו של פרנקל כחריגה לקריירה בת 30 שנה כעורך דין, שהייתה לדבריו ללא דופי. ארד-אילון אמר כי "את התנהגותו של פרנקל בשנים האחרונות יש להבין כהסתבכות, ולא כעבריינות קרת מזג. הוא נקלע למערבולת: הוא נטל על עצמו משכנתה גדולה מכפי יכולתו להחזיר, הוא נאלץ לממן ניתוח חירום לבתו בחו"ל, התקשה להחזיר את הוצאותיו, וכשבמקביל חלה ירידה בנפח ההכנסות שלו, החלה ההסתבכות. בשל אופיו, התקשה הנאשם לפנות לקרובים ולבקש עזרה. יש לראות אותו כאדם טובע, ועל החברה להושיט לו יד, שתתבטא במתינות בכל הנוגע לעונש שיוטל עליו". בא-כוחו של פרנקל ציין כי הוא עובד עתה למחייתו כמחלק עיתונים, עובדה המוכיחה לטענתו שאין בידיו מקורות מימון נסתרים.
"פגיעה קשה ומשמעותית במספר היבטים"
השופטת ציינה בגזר-דינה כי "בראש ובראשונה, פגע הנאשם פגיעה כלכלית של ממש בחברות וביחידים. המדובר באנשים שהוציאו מכיסם סכומי כסף לא מבוטלים למטרת רכישת נכסי נדל"ן, או שהיו זכאים לתמורה עבור מכירת נכס נדל"ן, והכסף נעלם ואיננו... ההיבט השני של הפגיעה, מתבטא בפגיעה בדימוי המקצועי של כלל עורכי הדין. הנה בא אחד מתוכם, גוזל כספי לקוחות, ומלמד את הציבור כי החינוך המשפטי וכללי האתיקה המלווים את עבודתם של עורכי הדין, אין די בהם כדי להבטיח שניתן יהיה לתת אמון באדם, שכל הווייתו המקצועית מחייבת נאמנות מלאה לענייניו של הלקוח".
השופטת התייחסה בהרחבה להיבט נוסף, והוא הפגיעה במערכת המשפט: "מעשי הגניבה שביצע הנאשם נעשו אגב מינויו ככונס נכסים. בתפקיד זה משמש עורך הדין כידו הארוכה של בית המשפט. הצדדים להליכי הכינוס חייבים להיזקק לו, ואין בידם חופש הבחירה להימנע מכך. בהיבט זה הפגיעה כפולה: בית המשפט חייב להיות מסוגל לסמוך את ידו על כונס הנכסים, שיעשה עבודתו נאמנה. מעשים כמעשהו של הנאשם יש בהם כדי לפגוע בתחושת הביטחון של בית המשפט כי מלאכת הכינוס נעשית כראוי. ובנוסף, ציבור המתדיינים רואה לנגד עיניו 'קצין בית משפט' המועל בכספי הכינוס, ופוגע בדרך זו באמון עליו נשענת מערכת המשפט".
