אם הראש שלכם מאמין שהכפלתם את גודל המנה שהזמנתם, הבטן תשתכנע גם כן. מחקר חדש מציע כי המפתח לירידה מוצלחת במשקל תלוי פשוט בתחושות שלנו לגבי האוכל עוד לפני שאנו אוכלים אותו.
חוקרים מאוניברסיטת בריסטול שבבריטניה נתנו למשתתפים במחקר כמויות שונות של מזון. כשהם גרמו להם להאמין שגודל המנות שיקבלו גדול יותר ממה שהיה למעשה בפועל, המשתתפים היו שבעים לאורך משכי זמן ארוכים יותר, ללא קשר לכמות הממשית של המזון שצרכו.
הזיכרון ממידת השובע שהעניקו הארוחות הוא שקבע גם למשך כמה זמן ארוחות אלו יעכבו את הרעב. תוצאות המחקר מראות שהציפיות לפני האכילה והזיכרון שלאחר האכילה משחקים תפקיד חשוב ביותר בשליטה על התיאבון והשובע.
במסגרת הניסוי הראשון, החוקרים הראו למשתתפים מרכיבים של מילקשייק פירות. למחציתם הראו מנה קטנה של פירות ולמחציתם מנה גדולה. לאחר מכן הם התבקשו להאריך את תחושת השובע מהמילקשייק ולדרג אותה לפני ושלוש שעות אחרי ששתו אותו. המשתתפים שצפו במנה הגדולה של הפירות דיווחו על תחושת שובע גדולה גדולה יותר באופן משמעותי, למרות שכל המשתתפים צרכו את אותה כמות קטנה של פירות.
במסגרת הניסוי השני, החוקרים הערימו על המשתתפים לגבי הכמות ה"ממשית" והכמות ה"נראית לעין" של מרק שקיבלו. בעזרת קערת מרק שהייתה מחוברת למשאבה נסתרת מתחת לקערה, בזמן שהמשתתפים אכלו, כמות המרק שבקערה גדלה או קטנה מבלי שהבחינו בכך. שלוש שעות לאחר הארוחה, הייתה זו כמות המרק שזכרו ולא הכמות אותה צרכו שניבאה את דירוג הרעב והשובע שלאחר הארוחה.
החוקרים משוכנעים כי לממצאים השלכות גם לגבי שימוש בתוויות יעילות יותר על אריזות המזון.
משך הזמן שמזון יכול להקל על תחושת הרעב לא נקבע רק בהתאם לגודלו הפיזי, לתכולת האנרגיה שלו וכדומה, כתבו החוקרים. במקום זאת, הוא מושפע מחוויות קודמות עם מזון, המשפיעות על האמונות והחוויות שלנו לגבי תחושת השובע. לאלו יש השפעה מיידית על גודל המנות שאנו בוחרים ועל תחושת הרעב שאנו חווים אחרי האכילה.
תוויות על מזונות "קלים" ו"דיאטתיים" עלולות לגרום לנו לחשוב שמזונות אלו לא ישביעו אותנו, מה שכפי הנראה יגרום לאכילה רבה יותר לאחר מכן. אחת הדרכים לפעול נגד השפעה זו ועדיין ליהנות מתחושת השובע, היא להדגיש את התכונות המשביעות של המזון בעזרת תוויות כמו "משביע", או "מקל על הרעב".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
