היועמ"ש יחליט אם להיות מעורב במעצר אישי ציבור

הוועדה לענייני ביקורת המדינה הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על-מנת לקבל את חוות דעתו באשר לצורך במעורבותו בנושא חקירת ראשי ערים.

הבוקר קיימה הוועדה דיון בנושא ההדלפות מחקירתו של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני, שאמר במהלך הישיבה: "בדיון בוועדת הפנים אמר היועמ"ש לממשלה כי לא היה בסוד החקירה. לפני שפותחים בחקירה מול ראש רשות מקומית – חשוב שתהיה עוד עין שתראה – זה לא יזיק. מעצרים מתוקשרים והדלפות מחקירות פוגעים באמון הציבורי באנשי הציבור".

היום מתבצעת חקירת איש ציבור באישור של דרג בכיר פחות - ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל.

הנושא הרגיש בדיון היה ההדלפות מן המשטרה. יו"ר הוועדה יואל חסון יתייעץ עם מבקר המדינה בנושא. הוועדה שומרת על זכותה להפעיל את סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ולבקש ממבקר המדינה חוות דעת בנושא.

אמון מסויג במשטרה

הוועדה אומנם הביעה אמון במשטרה, אך בפועל, למרות הודעתו של ניצב יואב סגלוביץ, ראש אגף החקירות והמודיעין, כי הופקו הלקחים ממעצרו המתוקשר של לחיאני, עדיין נותרה הספקנות כלפיה, וסגלוביץ יידרש לתת הבהרות ומידע נוסף על מעצרו של לחיאני.

לחיאני דחה את דברי המשטרה: "אין בדיקה אחת שנעשתה לעומק חוץ מלומר שהיה מדובר בתקלה. הכל יצא באותו זמן לכל העיתונאים, הטקסט היה זהה בכל העיתונים. האם לא מדובר בהדלפה? מבדיקות מבקר המדינה לא דולפת מילה אחת – זה מראה שניתן להתנהל גם אחרת".

עמדה שונה השמיע סגן המפכ"ל, אילן פרנקו, שאמר: "המטרה היא להשאיר את החקירות בחדר החקירות, כל הדלפה מחקירה גורמת נזק. סוגיית ההדלפות מעסיקה אותנו מאוד – יש לזכור כי לא כל מי שמקורב לחקירה הוא איש משטרה, יש הרבה מקורבים ובאי-עניין".

ח"כ יואל חסון אמר ש"אנשי ציבור, בהיותם אנשי ציבור, חשופים יותר לתקשורת, להאשמות ולטענות, ומשלמים את המחיר בדרך – לא משנה מהי התוצאה. צחי הנגבי הוא דוגמה לאיש ציבור ששילם מחיר כבד במשך 8-6 שנים. שמו הטוב של פוליטיקאי הוא הדבר החשוב לו ביותר, אך לעיתים מזלזלים בזה וממהרים לטפל בו, בסוגיות שאלמלא היה פוליטיקאי לא היו מטפלים. יש לזכור שנבחרי הציבור הם היחידים העומדים בסופו של דבר למבחן הציבור בבחירות. כל גורם צריך לעשות את עבודתו – הפוליטיקאים צריכים להיות שומרי חוק ועל רשויות החוק לאכוף את החוק. עם זאת, יש לשמור על איזונים".

אריה שקד, מנהל קול ישראל, העלה בדיון סוגייה אתית: "כל איסור לאסור פרסום יפגע בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות. בעידן התקשורתי של היום, שמו של הנחקר יופיע בכל מקרה בבלוגים שאינם כפופים לכללי האתיקה העיתונאיים. איסור פרסום אף עלול להטיל דופי באנשי ציבור רבים יותר וישיג את התוצאה ההפוכה". בנוסף אמר שקד: "איסור פרסום עלול להביא לשיבוש חקירה. יש לזכור שפרסום שם של חשוד הוביל לכך שמתלוננות נוספות הצטרפו לרשימת המתלוננים, כמו בפרשת קצב".