המבקר הציל את המצב

מינויה של ועדה נטולת-שיניים לחקר המשט הטורקי הותיר אחריו טעם לפגם לא רק בעולם הרחב, אלא גם בארץ. זו בדיוק הסיבה לכך שמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, החליט להיכנס לעובי הקורה ולחקור את מה שוועדת-טירקל תימנע מחקירתו.

לדרג המדיני הייתה, מן הסתם, סיבה טובה למנות ועדה קיקיונית, שאינה מתכוונת מלכתחילה לקבל במסקנותיה המלצות אופרטיביות. השעיר לעזאזל יהיה, כרגיל, הש"ג, הפעם בדמותו של הדרג הצבאי, שבסך-הכל נאלץ למלא אחר הוראות הדרג המדיני.

לחוכא ואטלולא

כשלון ההחלטה המדינית בצד כשלון מערכת ההסברה כבר גרמו לישראל נזק בלתי-הפיך, ובעיני העולם הרחב היא הושמה לחוכא ואטלולא.

גם העובדה שראש הממשלה ושר הביטחון החליטו על המבצע על-דעת עצמם, מבלי לשתף בה מישהו אחר זולתם, היא בהחלט בעוכריהם, הגם שככל הנראה הייתה להם סיבה טובה שלא לשתף, למשל, את משה (בוגי) יעלון, ממלא-מקומו של ראש הממשלה, בעת היעדרו מן הארץ במהלך המבצע. ודי לחכימא ברמיזא.

כבודם של חברי ועדת טירקל מונח במקומו, שהרי המדובר בשופטים ובאנשי-צבא מן המעלה הראשונה, אלא שמה לעשות, וגילם המתקדם אינו משחק לידם.

אין ספק שהחלטתו של מבקר המדינה לחקור את הסתבכויות המשט תקהה את התמונה העגומה שהצטיירה ממינויה של ועדת טירקל, וטוב שכך!