נתניהו מזהיר מהאיום האירני הבליסטי על אירופה - אך לונדון מנסה לצנן חששות

בריטניה ניצבת בימים אלה מול דיון ביטחוני לא פשוט: האם יש לה בכלל מענה ממשי למתקפת טילים בליסטיים ארוכי טווח מאירן. לפי דיווח ב"טלגרף", בכירים צבאיים לשעבר ואנשי הגנה מזהירים כי הממלכה נמצאת בעמדת חולשה, לאחר ניסיון התקיפה לעבר הבסיס המשותף לבריטניה ולארה"ב בדייגו גרסיה, שבמהלכו טיל אחד יורט בידי ספינת מלחמה אמריקנית וטיל נוסף כשל במהלך מעופו. גם סוכנות רויטרס והגרדיאן דיווחו כי אכן בוצע ירי אירני לעבר דייגו גרסיה, וכי אחד הטילים יורט והשני נפל קצר מהמטרה. אולם רק בישראל אישר הרמטכ"ל אייל זמיר כי הטיל אן נורה.

בלב הדאגה הבריטית עומדת העובדה שלבריטניה אין כיום מערכת קרקעית ייעודית ליירוט טילים בליסטיים או היפר-קוליים. לפי הדיווח, קו ההגנה העיקרי נשען על משחתות מדגם טייפ 45 של הצי המלכותי, המצוידות במערכת "סי וייפר", אלא שחלק ניכר מהצי מצוי בנמל, ולא בהכרח בכשירות מיידית מול איום פתע. גם בכתבת הגרדיאן הובאו דברי שר הקהילות סטיב ריד, שניסה להרגיע וטען כי אין בידי הממשלה "הערכה מסוימת" שלפיה אירן מכוונת לבריטניה או אף מסוגלת לכך. כלומר, כבר כעת יש פער בולט בין האזהרות שמושמעות בזירה התקשורתית והביטחונית, לבין הקו הרשמי של לונדון.

נתניהו, מצדו, בוחר להחריף את המסר. בדברים שנשא בזירת הפגיעה בערד, אמר ראש הממשלה כי "ב-48 השעות האחרונות" אירן לא רק פגעה באזורים אזרחיים ובקרבת האתרים הקדושים בירושלים, אלא גם "שיגרה טיל בליסטי בין-יבשתי לעבר דייגו גרסיה", מרחק של כ-4,000 קילומטרים. באותו מעמד הוא קרא למנהיגי מדינות נוספות להצטרף למהלך הצבאי נגד המשטר בטהרן, והוסיף כי ישראל וארה"ב פועלות "למען העולם כולו".

פיתוח טיל חורמשהר 4, שהוא טיל דו-שלבי, התאפשר במסווה של תוכנית החלל האירנית, שמנוצלת לתקיפת מטרות רחוקות מעבר לטווח של טיל רגיל.

כאן חשוב להבחין בין שלוש שכבות שונות של טענה. הראשונה - העובדה המבצעית: אכן היה ניסיון ירי לעבר דייגו גרסיה. השנייה - הפרשנות המבצעית: האם מדובר בהוכחת יכולת אירנית מבוססת לפגיעה בבריטניה או באירופה. השלישית - המשמעות המדינית: נתניהו משתמש באירוע כדי לטעון שהאיום האירני כבר חוצה מזמן את גבולות המזרח התיכון, בעוד הממשלה הבריטית מבקשת למנוע בהלה ומעדיפה להדגיש שאין הערכה עדכנית על כוונה או יכולת אירנית ממשית לפגוע בבריטניה עצמה.

הסיפור האמיתי איננו רק "האם אירן יכולה לפגוע בלונדון", אלא העובדה שהירי לעבר דייגו גרסיה פתח בבריטניה ויכוח גלוי על פערי ההגנה שלה מפני טילים בליסטיים. נתניהו ממנף את האירוע כדי לדחוף לגיוס מדינות נוספות למערכה, ואילו לונדון מנסה במקביל לשדר קור רוח ולהימנע מהיסחפות למלחמה רחבה יותר. הפער הזה - בין שפת האזהרה הישראלית לשפת ההרגעה הבריטית - הוא לב הידיעה.