|
חסרונות מול יתרונות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
שעה אחרי ששתיתם אפילו כמות אלכוהול קטנה, הסיכון שלכם לשבץ עולה. אלו תוצאות מוקדמות ממחקר קטן.
אך למרות שהסיכון עלול להעלות לאורך זמן קצר זה, החוקרים ציינו כי שתייה מתונה בטווח הארוך עשויה דווקא להוריד את הסיכון להתקף לב ולשבץ.
הסיכון לשבץ איסכמי (כאשר אספקת הדם לחלק מהמוח נפסקת כתוצאה מחסימת כלי דם) עלול להעלות לפרק זמן ארעי - כשעתיים אחרי שתייה אפילו של כוס אחת בלבד של בירה, יין או ליקר, כך לדברי החוקרים - מהמרכז הרפואי בית ישראל שבבוסטון. יחד עם זאת, הם הדגישו כי ראיות מוצקות לגבי הקשר בין צריכת אלכוהול לסיכון אקוטי לשבץ מחייבות ביצוע ניסויים רפואים ארוכי טווח.
ובכל זאת, התוצאות מראות כי קיים סיכון אקוטי גבוה לשבץ איסכמי שהיתרונות הפוטנציאליים מההשפעות ארוכות הטווח של שתיית אלכוהול מתונה מקזזות אותו.
לצורך המחקר, שפורס ב-Stroke, צוות החוקרים ראיין 390 חולים שלושה ימים אחרי שעברו שבץ. חולים שלא יכלו לדבר או שהיו חולים קשים מדי הוצאו מהמחקר.
בסה"כ, 14 חולים שתו בשעה שקדמה לשבץ.
הם גילו כי בהשוואה לתקופות בהן לא הייתה צריכה של אלכוהול, הסיכון היחסי לשבץ לאחר צריכת אלכוהול היה גבוה פי 2.3 בשעה שלאחר שתיית בירה, יין או ליקר. הסיכון היחסי היה גבוה פי 1.6 בשעה השניה שלאחר השתייה. לאחר 24 שעות, היה סיכון נמוך ב-30%.
דפוס זה נשאר עקבי ללא קשר לסוג האלכוהול שצרכו החולים או אם התעמלו לפני השבץ. יתירה מכך, כשהחוקרים הוציאו מהמחקר חולה ששתה יותר משני משקאות, הדפוס נשאר כשהיה.
ההשערה היא כי הממצאים נובעים מההשפעות המיידיות של האלכוהול, המעלה את לחץ הדם וגורם לטסיות הדם להתקשות וכך אולי מעלה את הסיכון לקרישיות יתר.
שתיית כמויות קטנות של אלכוהול לאורך זמן הייתה בעלת השפעות מועילות על השומנים בדם, ועל גמישות כלי הדם, מצב שמוריד את הסיכון להתקפי לב ולשבץ.
שבץ הוא הגורם השלישי למוות והגורם העיקרי לנכות בטווח הארוך בארצות הברית. כך על סמך נתונים של איגוד הלב האמריקני.
נכון לעכשיו, על-פי הקווים המנחים - לגברים מומלץ שלא לשתות יותר משני משקאות אלכוהליים ביום, ולנשים מומלץ שלא לשתות יותר ממשקה אחד. נשים הרות צריכות להמנע משתיית אלכוהול לגמרי.
הראיות מראות כי צריכת אלכוהול קלה עד מתונה בטווח זה קשורה לירידה בסיכון לשבץ, אך שתייה כבדה יותר קשורה לעליה בסיכון.
המחקר הנוכחי מראה כי הסיכון לשבץ עולה בצורה אירעית בשעה הראשונה שלאחר השתייה גם לאחר כמויות קטנות של אלכוהול. יש לציין כי מספר החולים היה קטן מדי כדי לקבוע אם הסיכון משתנה על-סמך סוג האלכוהול שנצרך.
החוקרים הדגישו כי הממצאים לא צריכים להרתיע מצריכה מתונה של אלכוהול. לגבי אותם אנשים שנהנים משתיית אלכוהול, יש לאזן את הסיכון האירעי מול הירידה הפוטנציאלית בסיכון בטווח הארוך של צריכת אלכוהול מתונה.