שלושת שופטי בג"צ, הנשיאה
דורית ביניש,
אילה פרוקצ'יה ו
ניל הנדל, החליטו (יום ה', 2.9.10) פה-אחד לדחות שלוש עתירות שהוגשו נגד חוקתיותו של התיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר נחקק אשתקד במסגרת החוק להתייעלות הכלכלית, ובגדרו שונתה הגדרת ההכנסה המרבית לצורך תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי בתקופה שבין ה-1 באוגוסט 2009 ל-31 בדצמבר 2010, תקרת ההכנסה המרבית לצורך גביית דמי ביטוח משכירים ומעצמאים, אשר עמדה עד אותה עת על-פי חמישה מהשכר הממוצע במשק, תועלה לשיעור של פי עשרה מהשכר הממוצע במשק. משמעותו המעשית של התיקון היא, כי לצורך תשלום דמי הביטוח, הנגבים כאחוז מהכנסתו של המבוטח, הוגדלה תקרת ההכנסה החייבת בתשלום לשיעור של פי עשרה מהשכר הממוצע במשק, וכפועל-יוצא מכך, נדרשים עצמאים ושכירים שהינם בעלי הכנסה של כ-40,000 שקל בחודש ומעלה, לשאת בנטל דמי ביטוח גבוה מבעבר. לצד זאת, לא נעשה תיקון מקביל בשיעורי הגמלאות המשתלמות לזכאים, ובכלל זה גמלאות מחליפות-שכר המיועדות לפצות על אובדן הכנסה, אשר גובהן היה ונותר מוגבל בתקרה בשיעור של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק.
העתירות, שהוגשו על-ידי ארגונים המייצגים בעלי הכנסות גבוהות במשק, בהם לשכת עורכי הדין, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ופורום חיילי המילואים, תקפו את חוקתיות התיקון לחוק בשני מישורים שונים: האחד, מישור תקינותו של ההליך החקיקתי שננקט, הן בהיבט האמצעי החקיקתי של תיקון חוק סוציאלי להשגת מטרה פיסקלית, והן בהיבט של אופי ההליך שננקט, הדומה להליכים המזורזים הננקטים במסגרת "חוקי ההסדרים" למיניהם; והשני, מישור מהות תוכנו של התיקון לחוק - כלפיו נטען כי הוא פוגע פגיעה בלתי-חוקתית בזכויות-היסוד לשוויון, לקניין ולחופש עיסוק, כעיגונן בחוק-יסוד:
כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד:
חופש העיסוק. עיקר הטענות בעניין זה התבטא בפער שנוצר בין גובה דמי הביטוח המחושבים על-פי תקרה של פי עשרה מהשכר הממוצע במשק, לבין גובה הגמלאות מחליפות-שכר, המחושבות רק עד פי חמישה מהשכר הממוצע; וכן ב"הטבה" שניתנה לבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, אשר בשל התקרה המתוקנת נותרים עם יתרת הכנסה שאינה נלקחת בחשבון לצורך חישוב דמי הביטוח, היוצרת אי-שוויון ביחס לקבוצות בעלות הכנסה נמוכה יותר.
"אין זיקה מתחייבת בין גובה דמי הביטוח המשולמים על-ידי הציבור לבין גובה הגמלאות המוענקות בקרות אירוע המזכה בגמלה"
בפסק-דינה, עמדה השופטת פרוקצ'יה בראש ובראשונה על תכליתו של התיקון לחוק - כיסוי פער מימוני שנוצר בתקציבו של המוסד לביטוח לאומי עקב החלטת הממשלה להקטין באופן ניכר את שיעור השתתפותה בתקציבו של המוסד, על-רקע המיתון הכלכלי הכבד שפקד את המשק הישראלי והצורך לנקוט באמצעים שונים על-מנת לסייע למשק להיחלץ מהמשבר. לצד זאת, עמדה פרוקצ'יה בהרחבה על מבנה מנגנון הביטוח הסוציאלי בישראל ועל התכליות החברתיות שהוא נועד להגשים. הודגש, כי תפיסת הביטחון הסוציאלי בישראל מבוססת על עקרונות של סולידריות ועזרה הדדית, וכי על יסודם של עקרונות אלה נקבעה שיטת המימון של הביטוח הלאומי. שיטה זו מבוססת בעיקרה על דמי ביטוח הנגבים מהציבור, כתשלום חובה, כאשר דמי הביטוח נגבים מהמבוטחים בהתאם ליכולתם הכלכלית, מצד אחד, והגמלאות מוענקות לנזקקים בהתאם להיקף הצרכים הבסיסיים לקיום אנושי בכבוד, מצד שני.
"משיטה זו נובע כי אין זיקה מתחייבת בין גובה דמי הביטוח המשולמים על-ידי הציבור לבין גובה הגמלאות המוענקות בקרות אירוע המקים נזקקות ומזכה בגמלה", נתכב בפסק הדין.
בית המשפט דחה את טענות העותרים הן במישור תקינותו של ההליך החקיקתי שננקט והן במישור תוכנו של התיקון לחוק. נקבע, ראשית, כי אין פסול באמצעי החקיקתי בו נעשה שימוש לצורך הגשמת תכלית החקיקה, וכי ההליך החקיקתי שננקט אינו מעלה פגם מהותי היורד לשורשו של העניין. ושנית, כי גם אם כרוכות בתיקון לחוק לגופו פגיעות מסוימות בזכויות-היסוד לשוויון ולקניין, הן אינן עולות לכדי פגיעות הפוגמות בחוקתיות התיקון לחוק. בהיבט זה הודגש, בפרט, המשבר הכלכלי שבגינו עלה הצורך בתיקון החוק; היות הפגיעות הנטענות שלא בליבת זכויות-היסוד האמורות אלא בשוליהן הרחבים; היקפה המתון של ההעלאה בדמי הביטוח הכרוכה בתיקון; הגבלת ההעלאה למגזר בעלי ההכנסות הגבוהות בלבד; והיות התיקון בבחינת הוראת-שעה. טענות פורום חיילי המילואים נדחו אף הן, מטעמים דומים.
"משתלב בתפיסה הבסיסית של השיטה הפרוגרסיבית"
"התיקון לחוק משתלב בתפיסה הבסיסית של השיטה הפרוגרסיבית בגביית דמי הביטוח, בקיומן של תקרות הכנסה לצורך חישוב תשלומי חובה אלה - המשקף יסוד רגרסיבי במסגרת השיטה, ובאבחנות הקיימות בין סוגים שונים של מקורות הכנסה מבחינת הכללתם בגדר ההכנסה החייבת לצורך חישוב דמי הביטוח", נאמר בפסק-הדין. "התיקון גם אינו מנוגד לתפיסה העקרונית של מנגנון הביטחון הסוציאלי בישראל בכללותה, אלא משתלב עם עקרונותיה: הכבדת נטל תשלומי הביטוח על מגזר מקבלי ההכנסות הגבוהות, תוך הימנעות מהעלאה מקבילה של הגמלאות המוענקות למגזר זה, ותוך הימנעות מקיצוץ בגמלאות הניתנות לנזקקים ומפגיעה במגזרים החלשים בחברה - שלמענם נועדה מערכת הביטחון הסוציאלי ביסודה - היא מדיניות סוציאלית מובהקת".
עוד נאמר, כי "מדיניות זו מקדמת את הרעיון הבסיסי עליו בנויה תורת הביטחון הסוציאלי, והוא - העמסת הנטל העיקרי של מימון צרכי הביטחון הסוציאלי על בעלי היכולת בחברה, תוך מתן סיוע סוציאלי לנזקקים בחברה על-פי צרכיהם הבסיסיים לקיום בכבוד, ובלא שמתחייבת זיקה ישירה בין גובה דמי הביטוח לשיעורי הגמלאות המשולמות. התיקון לחוק משתלב, אפוא, עם נורמות ראויות של הדין ושל מוסר חברתי, הנשען על רעיונות של סולידריות ועזרה הדדית, שעליהם מושתתת, כאמור, תפיסת הביטחון הסוציאלי בישראל".
לאור מכלול טעמים אלו, מצא כאמור בית המשפט כי לא נפל פגם משפטי-חוקתי בתיקון לחוק, והורה על דחייתן של שלוש העתירות.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
