רואים עולם: השינוי מתחיל מלמטה

הזדמנות ראשונה
קיץ 2004. שלטון הטאליבאן נפל זה מכבר. צעירה בת 23 החליטה שהגיע הזמן לפעול והטיסה שמונה נערות אפגניות למחנה כדורגל בארצות הברית. המטרה הייתה להקנות בטחון עצמי ויצירת רשת חברתית לילדות במדינה בה נולדה. השיטה: החדרת המשחק הפופולרי בעולם לציבור באפגניסטן, שבמשך למעלה משני עשורים התנוון מספורט כמעט לחלוטין תחת איצטלה הלכתית אפלה. שמה של אותה צעירה הוא אוויסטה איוּבּ ולאחרונה, רק שש שנים לאחר אותה טיסה, היא הוציאה לאור ספר הסוקר את צמיחתה המטאורית של ליגת הנערות באפגניסטן.

קראתם נכון, באפגניסטן השסועה פועלת כיום ליגה לבנות הכוללת 15 קבוצות ומאות נערות. הן לומדות לשתף פעולה, למצוא בעצמן כוח פיזי ונפשי ולומדות להכיר את עצמן. "אחרי 10 חודשים של משחק, רובינה מודעת לגופה בצורה אחרת", סיפרה איוב על אחת מחניכותיה. "קודם, רק הידיים היו חשובות בשביל להביא מים מההרים הביתה, בשביל לשטוף רצפות או בשביל הכנת שיעורי בית. אבל בכדורגל אין להן כמעט שימוש. היא גילתה את רגליה, את שיווי המשקל, את המהירות בה היא מסוגלת לרוץ ואת המצח, איתו היא נוגחת בכדור".

"ספורט בכלל וכדורגל בפרט טומנים בחובם כוח לפרק מחסומים חברתיים שהיו קיימים במשך דורות", הסביר סוניל גולאטי, יליד הודו וכיום נשיא התאחדות הכדורגל בארה"ב. "הסיפורים האמיצים הללו מלמדים אותנו שלכדורגל אין גבולות ושהוא יכול לשנות חיים. הנערות הצעירות האלה הוכיחו שלכולנו יש זהויות משלנו מחוץ למגרש, ושעליו כולנו חותרים יחד להגשים את הפוטנציאל שלנו".

והמחמאות לפועלה של איוב נגעו גם לליבן של דמויות קצת יותר משמעותיות. "אוויסטה איוב מרגשת בתיעוד נפשן הבלתי-מרוסנת של אותן נערות שסיכנו עצמן כדי לרדוף אחרי חלום ילדות", החמיאה מזכירת המדינה האמריקנית הילארי קלינטון. "בעשיית מה שהן אוהבות – לשחק כדורגל – הנערות האלה מסמלות את המאבק לשוויון ולקיום זכויות אדם תחת שלטון שמרני. סיפורן מזכיר לנו שתמיד יש תקווה לעתיד טוב יותר, גם בינות להריסות המלחמה והסכסוכים".

ההשתפכויות ההוליוודיות אמנם מרגשות, אבל צריך להיות מציאותיים. כדורגל הנערות באפגניסטן לא יפרק לבדו את מחסומי השמרנות המונחתים מלמעלה ולא את אלה המבעבעים מלמטה. הוא לא יעקור מן השורש מקרים של אלימות כלפי נשים, אפליה על רקע מגדר או מעשי רצח פחדניים תחת הכותרת היומרנית "שמירה על כבוד המשפחה". כדורגל הנערות יכול לעשות משהו גדול אחר: ללמד את מכריהן של אותן בנות שיש מקומות בטוחים לנערה גם מחוץ לבית או לבית הספר. ברגע שההבנה הזאת תחלחל, כדור השלג יוכל להתחיל להתגלגל מעצמו.

הזדמנות שניה
תכניות השיקום לאסירים במדינת ישראל מאוד מגוונות ומציעות לכלואים אפשרויות ללימודים אקדמאיים לתארים ראשונים, לצד הכשרה למקצועות נגרות, מכונאות ואפילו הפעלת תיאטרון בובות. בשנת 2000 גם תחום הספורט נכנס אל מאחורי החומות, כשהפועל תל אביב החלה להפעיל את פרויקט "שריקת פתיחה", שכלל פתיחת בית ספר לכדורגל בכלא אופק. אבל בכלא מספר 1 בעיירה קולינה בצ'ילה, אלה שהפרו את החוקים לא לומדים לשחק על פיהם, אלא לאכוף אותם - על המגרש.
 
20 גברים ו-10 נשים שנבחרו על פי טיב התנהגותם התברגו לפרויקט חדש שבסופו יהפכו לשופטי כדורגל מוסמכים ויקבלו תעודה מטעם התאחדות הכדורגל המקומית. על פי קלאודיו סטורם, מנהל בית הכלא, פרויקטים לשיקום אסירים בצ'ילה הם מאוד נדירים ביחס למדינות אחרות וההזדמנות שניתנה לאסירים היא חד-פעמית. "האנשים האלה שתמיד חצו את הקווים והפרו את החוקים יצטרכו לשמור עליהם מעתה. אנחנו מקבלים תגובות מצוינות מהם וכבר מחכים לראות אותם מחוץ לכלא על מגרש הכדורגל".

http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/4/184924.jpgמדי שבוע מגיעים לבית הסוהר שופטים מקצועיים שמלמדים את האסירים את חוקי המשחק, כיצד לעמוד נכון על המגרש כדי שיוכלו לראות את המהלכים בצורה הטובה ביותר ועונים לשאלות. גם ניתוחי מהלכים בווידיאו מקיימים הסטודנטים החדשים, כשרגע המחלוקת  הראשון שקיבלו לבדוק הוא את עמדת השופט בשער הפסול של למפארד במונדיאל האחרון מול גרמניה.
 
שיחקתי כדורגל כל החיים שלי וזה ממש כיף", סיפר רודריגו אלקרון, שמרצה 5 שנות מאסר בגין שוד שביצע. "אנחנו לומדים איך להתנהג נכון בחיים מחוץ לכלא, כי שופט צריך שיהיו לו אופי ואישיות טובה". אחרי שהקורס הסתיים, הגיע המבחן המעשי - משחק פנימי בכלא מול מאות אוהדים שלא הפסיקו לצעוק מה הם חושבים על השופטים החדשים. "זה היה מאוד קשה אבל אני שמח שעברתי", חלק ג'וני מרמלאטה בן ה-25, גם הוא שודד מורשע. "חשוב לי שהסטיגמה הרעה שיש לאסירים משוחררים תיעלם ואנחנו נקבל מהחברה הזדמנות שווה".
 
שופטי כדורגל בצי'לה מרוויחים בין 15,000 ל-20,000 פסו (כ-35 דולר) למשחק חובבים. אם ישובצו למספר משחקים בחודש, אפשר להגיע לתוספת הכנסה חודשית בגובה 500 דולרים, סכום משמעותי בכלכלה הצ'ילאנית. "אני מקווה לסיים את הקורס בהצלחה ולקבל צ'אנס להגיע לליגה הבכירה כשאסיים לרצות את הזמן שלי בכלא", אמר מרקוס אז'אלה בן ה-27. "מאז שאני קטן אני נמצא מאחורי הסורגים והילדים שלי רגילים לראות אותי עם מדים כתומים. עכשיו אני מקווה שהם יתרגלו למדים שחורים עם משרוקית".http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/5/184925.jpg