השופטת
מרים מזרחי מבית המשפט המחוזי בירושלים גזרה (יום ב', 20.9.10) קנס של 500 אלף שקל על חברת מודגל ו-180 אלף שקל קנס על מנכ"ל החברה לשעבר, איילון בן הרצל. החברות ישראל מנדלסון, א.א.א. טסה, ח.ג.י.י, ש.א.ח.פ, ש.א.ל ופרופילון נקנסו בסכומים הנעים בין 80 ל-250 אלף שקלים. על אחד-עשר נושאי משרה שכיהנו בחברות אלו בתקופת העבירות נגזרו קנסות שנעו בין 40 ל-120 אלף שקלים.
בחודש מרס הורשעה מודגל, צרנית הפיטינגים הבלעדית בארץ, ומשווקי הפיטינגים העיקריים שלה, בעבירות הסדר כובל (קרטל) שבוצעו בעיקרן בתקופה שבין ספטמבר 1994 ועד דצמבר 2006. פיטינג הוא אביזר צנרת מים, המשמש כמחבר לצינורות, והוא יוצר על-ידי מודגל בתהליך של יציקה.
בתקופה זו, החלו מודגל והחברות הנאשמות להיוועד באורח קבוע בבית איטונג, באמצעות מנהליהן הבכירים. בפגישות אלה, תיאמו ביניהם המורשעים את מחירי הפיטינגים כלפי ציבור הצרכנים והגבילו את כמות הפיטינגים המיוצרים והמשווקים על ידם, ואף הסכימו להימנע מלייבא פיטינגים או לשווק פיטינגים מייבוא. הישיבות התקיימו תחילה פעם בחודש, ולאחר מכן פעם בשלושה חודשים. על-פי ההסדר שגובש, הסכימו המשווקות לקבוע מחיר מינימום לפיטינגים, שיעמוד על 57% ממחירון היצרנית מודגל, לאחר שקיבלו המלצתה לעשות כן.
על-אף דרישתה של רשות ההגבלים העסקיים לעונש מאסר בפועל על המעורבים המורשעים בשל חומרת העבירות, קבעה השופטת מזרחי כי עבירת הסדר המינימום בוצעה ללא התארגנות מכוונת מראש של המעורבים. העונשים הקלים יחסית הוטלו בגין הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות.
השופטת אף כתבה כי "שיקול משמעותי נוסף המטה את הכף לקולא הוא הנסיבות המיוחדות של עבירת הסדר מחיר המינימום, עבירה אשר כמתואר בכתב האישום בוצעה ללא התארגנות מכוּונת מראש של המעורבים אלא החלה
בתום לב אף מצד מודגל. מנהלה של החברה, אילון בן הרצל, טרח וקיבל ייעוץ משפטי לעניין האפשרות החוקית ליתן המלצת מחיר למפיצות, ונכשל כאשר לא העריך מראש את ההתפתחות שבאה לאחר מכן, שבגדרה נולדה הסכמה על המחיר, לה היה שותף".
כמו-כן נכתב בגזר הדין כי "מודגל לא נהנתה באופן ישיר מעליית מחירי הפיטינגים. היא לא מכרה פיטינגים לציבור. מטרתה הייתה לשפר את רווחיות המשווקות כדי שיישארו נאמנות למוצר שלה לאורך זמן ולמטרה זו היא אף הגדילה להם הנחות (או נתנה בונוסים מוגדלים)".
