חלקים נרחבים מהעולם שלנו מתייבשים

האדמה באזורים גדולים בחצי כדור הארץ הדרומי, כולל בחלקים נרחבים של אוסטרליה, אפריקה ודרום אמריקה, התייבשה בעשור האחרון. זו המסקנה אליה הגיעה קבוצת מדענים במסגרת המחקר המקיף הראשון שבחן את האבפוטרנספירציה (Evapotranspiration) - מדד לכמות אדי מים המוחזרים לאוויר מאזור נתון - על בסיס עולמי.

רוב המודלים האקלימיים טוענים כי האבפוטרנספירציה, שהיא, כאמור, תנועה של המים מהקרקע לאטמוספירה, תגבר עם העלייה בהתחממות העולמית. המחקר החדש, שפורסם במהדורה המקוונת של כתב העת Nature, הראה מה בדיוק התרחש בין השנים 1982 עד 1990.

בשנת 1998, עלייה משמעותית זו באבפוטרנפירציה - שהייתה 7 מילימטרים לשנה - האטה בצורה דרמטית או עצרה. בחלקים נרחבים בעולם, הקרקע הפכה יבשה יותר ממה שהייתה בעבר, משחררת כמות מים קטנה יותר ומקזזת חלק מהעלייה בלחות במקומות אחרים.

השלכות רציניות?

לאור מספר השנים המוגבל בהן הנתונים היו זמינים, מדענים סבורים כי לא ניתן לומר בוודאות אם מדובר בהשתנות טבעית או בחלק משינוי עולמי ממושך. אחת האפשרויות היא שברמה העולמית, האטת האבפוטרנפירציה של מחזור המים בטבע (התהליך של הפיכת המים לאדים - עננים - גשם - ושוב למים) כבר החלה.

למצב זה עלולות להיות השלכות רציניות, בין היתר ירידה בגדילת הצמחייה היבשתית, איבוד מנגנון ההתקררות הטבעית של האבפוטרנפירציה, התחממות נוספת של פני הקרקע, גלי חום בעוצמה גבוהה יותר והתחממות עולמית גדולה יותר.

החוקרים, מאוניברסיטת אורגון, ציינו כי זוהי הפעם הראשונה שניתן היה לאסוף תצפיות כמו אלו, לניתוח נתונים עולמי. הם לא ציפו לגלות עלייה כזו באבפוטרנפירציה לאורך שטח כה גדול בחצי הכדור הדרומי, והדגישו כי קיימת חשיבות עצומה להמשך ביצוע תצפיות ארוכות-טווח משום שעד שייעשה מעקב לאורך תקופה מספיק ארוכה לא ניתן יהיה להסביר בצורה מדויקת ונכונה את התהליכים הללו.

יערות הגשם מתייבשים

חלק מהאזורים בהם ההתייבשות היא החמורה ביותר כוללים את דרום-מזרח אפריקה, חלק נרחב מאוסטרליה, מרכז הודו, חלקים נרחבים מדרום אמריקה וחלק מאינדונזיה. רוב האזורים הללו יבשים ברמה ההיסטורית, אך חלקם למעשה הם אזורים טרופיים של יערות גשם.

השינוי הפתאומי מתהליך של עלייה באבפוטרנפירציה העולמית לכמעט עצירה, עולה בקנה אחד עם אירוע "אל ניניו" (תופעה אקלימית המתרחשת אחת ל-5-3 שנים ומתבטאת בשינוי כיוון הרוחות באוקיינוס השקט ובהתחממות מימיו) בשנת 1998, ציינו החוקרים בדוח, למרות שאינם טוענים כי מדובר במנגנון מסובב לתופעה המתרחשת יותר מעשור. למעשה הייתה צפויה אבפוטרנספירציה גדולה יותר עם ההתחממות העולמית בגלל התאדות גדולה יותר של מים מהאוקיינוס ומשקעים רבים יותר בסך-הכל. ואכן נתונים מראים כי אזורים מסוימים גשומים יותר מבעבר.

ולמרות זאת, אזורים עצומים אחרים מתייבשים כעת, מה שעלול לגרום לבצורת וליבול נמוך יותר, וכתוצאה מכך לספיגה קטנה יותר של פחמן דו-חמצני, להתקררות מעטה יותר דרך האבפוטרנפירציה ולגלי חום תכופים וחזקים יותר.

תצפיות ממושכות

בעשור האחרון היו שנים מרובות של בצורת, של לחץ על הצמחייה ושל שריפות משמעותיות ביערות באזורים אלו. האבפוטרנפירציה מחזירה כ-60% מהמשקעים חזרה לאטמוספירה, בתהליך המשתמש ביותר ממחצית מהאנרגיה הסולרית הנספגת על-ידי הקרקע. זהו מרכיב-מפתח במערכת האקלים העולמית, הקושר את מחזור המים עם האנרגיה ועם מחזור הפחמן.

תצפיות ארוכות-טווח נדרשות כדי לקבוע אם שינויים אלו הם חלק מהשתנות המתרחשת רק בעשור זה או שינוי ממושך יותר באקלים העולמי.