ועדת השרים לחקיקה תדון היום (ב', 18.10.10) בהצעת החוק שעל פיה יחוייב עורך עיתון העומד לפרסם כתבה בכל תחום שהוא שיש בה לכאורה משום פגיעה באדם כלשהו, לנקוט צעדים סבירים כדי לברר ולקבל את תגובתו של אותו אדם לפני הפרסום ובזמן סביר מראש.
נכון להיום, זכות מתן התגובה על כתבה שעלולה לפגוע מעוגנת בחקיקה רק לגבי שידורי טלוויזיה ורדיו.
בהצעתם של ח"כ
ישראל חסון (קדימה), ח"כ
אריה אלדד (האיחוד הלאומי), ח"כ
ציון פיניאן (ליכוד) וח"כ
יריב לוין (הליכוד) נקבע עוד כי העורך יחוייב לפרסם את התגובה לצד הפרסום הפוגע ולהקצות במסגרתו מקום סביר לתגובת הנפגע ולהצגת עמדתו בנושא הפגיעה.
ההצעה מפרטת עוד כי אם לא עלה בידו של עורך העיתון לפרסם את התגובה במועד הפרסום, על-אף שנקט באמצעים סבירים, רשאי אותו אדם שנפגע מהפרסום לפנות לעורך העיתון תוך זמן סביר ממועד הפרסום כדי למסור לו את תגובתו ועורך העיתון יפרסם את התגובה. התגובה תנוסח בקצרה, בתמציתיות ובאופן ענייני ואם לא כן, רשאי עורך העיתון להחזירה לנפגע כדי שינסחה שוב או לפרסמה באורח מקוצר ומתומצת ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את תוכנה. עורך העיתון יפרסם את התגובה בידיעה או בכתבה הקרובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין, במועד ובהבלטה דומים ככל האפשר לאלו שבהם פורסמה הכתבה הפוגעת. על-פי הצעת החוק, עורך עיתון שעבר על ההוראות הנ"ל ייקנס בסכום של כ-13,000 שקלים.
"אני סבור שהצעת החוק מוצאת את האיזון הראוי שבין
חופש הביטוי והעיתונות וזכות הציבור לדעת לבין ההגנה על הפרט, על כבודו ועל שמו הטוב", אמר ח"כ ישראל חסון.
"יוזמי ההצעה סבורים כי חופש הביטוי מחייב להעניק לכל אדם אשר הוכפש בידיעה או בכתבה בעיתון, במה כדי להגיב על הפגיעה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
"יוזמי הצעת החוק סבורים כי בישראל, כמו במדינות אירופה, זכאי הציבור במקרים מסוימים לסיוע ממשלתי או פרלמנטארי כדי להבטיח שהתקשורת תמלא את תפקידה החברתי, תהיה פתוחה לכל חלקי החברה ולא תרמוס את האזרח הקטן, את פרטיותו ואת שמו הטוב...לעיתים מתעורר הצורך, לפיו המדינה צריכה להגן על התקשורת מפני עצמה", כתבו.
"יוזמי הצעת החוק ערים לעובדה כי הנטייה הטבעית, החשדנית, של אנשי תקשורת היא לדחות מיד כל חקיקה בתחום העיתונות ולהזהיר מפני המדרון החלקלק שהדמוקרטיה עלולה להידרדר בו בשל כל התערבות שלטונית בחופש העיתונות. אך יחד עם זאת, ישנו צורך, לעיתים, להבטיח כי השימוש בזכויות היתר והחסינויות הניתנות לעיתונות על-ידי החברה לא ינוצלו לרעה ולהבטיח כי חופש הביטוי לא יתנגש בחירויות אחרות", לשון הצעת החוק.