|   15:07:40
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מתי ולמה נזמין עורך דין מתחום התעופה?
קבוצת ירדן
האם ניתן לקיים צוואה על בסיס העתק הצוואה?
על הרצף הפסיכופטי [צילום: AP]

לא הנבלים יעשו טוב

יש סוג נוסף של בני-אדם, ואלו הם בעלי האישיות הפסיכופתית לפסיכופתים אין סולם ערכים, והאישיות שלהם ריקה הם אנוכיים באופן טבעי, והם מאמצים, כמו טפילים, את מחשבותיהם והישגיהם של אחרים.
21/04/2024  |   דרור גרין   |   יומני בלוגרים   |   תגובות

אמיר גלבוע (ברל פלדמן, 1984-1917) נולד באוקראינה, למד בבית-ספר עברי ובגימנסיה 'תרבות', והיגר לישראל כשהיה בן עשרים. כ'חלוץ' הוא עבד בבניין ובחקלאות בגבעת השלושה, בפתח-תקווה ובקסטינה. משפחתו נספתה בשואה. הוא התנדב לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית, ובתום המלחמה סייע להעלות את פליטי השואה לישראל. הוא היה בין מייסדי 'חבורת הרעים' הספרותית והחל לפרסם את שיריו בשנת 1941. הוא עבד כעורך ומתרגם בהוצאת 'מסדה'. הוא פרסם ארבעה-עשר ספרי שירה וזכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל לשירה בשנת 1982. שיריו הולחנו וזכו להצלחה, וזכור מכולם השיר 'שיר בבוקר בבוקר' ("פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת").

את השיר 'לא הנבלים יעשו טוב' קראתי בקובץ 'שירים מלילה כבד', מתוך הספר 'כחולים ואדומים' (הוצאת עם עובד, 1981). הכותרת 'לֹא הַנְּבָלִים יַעֲשׂוּ טוֹב' מעוררת רגשות עזים. הרי זה מובן מאליו ש"הַנְּבָלִים לֹא יַעֲשׂוּ טוֹב". עם זאת, לא קשה לי להבין את הזעקה של אמיר גלבוע, המהדהדת את הדיון המקראי המוּכר ואת השאלה הנצחית של הנביא ירמיהו: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד" (ירמיהו, פרק יב, פסוק א). שאלה זו חוזרת בתקופות קשות בהן הרוע פורח, כמו בזמן השואה וכמו בימים אלו, בהם העידן הפסיכופתי נמצא בשיא פריחתו, וקשה להבחין בין טוב לרע, ובין אמת לשקר.

באותו ספר, 'כחולים ואדומים', נדמה שגלבע חזה גם את המחאה והיאוש הגדול של ימינו (מתוך השיר 'אני אקרא לָךְ, עמ' 320):

כָּל הָעָם עָמַד וְצָעַק נֶגֶד. כָּל הָעָם.
לַשָּׁוְא!
וְלִפְנוֹת עֶרֶב הַמִּלְחָמָה נִטְּשָׁה.
הַצְּעִירִים הֻזְעֲקוּ לָלֶכֶת. וְהָלְכוּ. וְ הָ לְ כ וּ.
עַל סִּפֶּי הַבָּתִּים נוֹתְרוּ כָל הָאִמָּהוֹת
- עַם הָאִמָּהוֹת! -
וּבָכוּ.

האסוציאציה הראשונה העולה במוחי היא סיפורו של נבל הכרמלי, שאשתו אביגיל העידה עליו ש"כִּשְׁמוֹ כֶּן-הוּא - נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" (שמואל א', פרק כה, פסוק כה). נבל הכרמלי, המוזכר בסיפור בריחתו של דוד מפני שאול, מוצג כאיש עשיר שבטוח בזכותו לבזוז את העניים. זה אינו תיאור של רוע, אלא תיאור של אישיות פסיכופתית הבטוחה בעליונותה על האחרים, ובזכותה לנצל אותם למטרותיה.

השימוש במלה "נָבָל" חוזר בתנ"ך בהקשר של תחושת הייאוש מפני הרוע: "בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ" (איוב, פרק ל, פסוק ח), "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב" (תהלים, פרק יד, פסוק א), "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (משלי, פרק ל, פסוק כב).

השיר, המטיל ספק במוסר האנושי, מורכב משלושה בתים, בשפה כמעט דיבורית, ללא חרוז ומקצב, אבל במבנה סימטרי המבקש להרגיע את החרדה שיוצר התוכן בתחושת ביטחון שיוצרת הצורה. אמיר גלבע פותח את הבית הראשון בהצהרה: "אֵינִי מַאֲמִין בַּנְּבָלִים כִּי יַעֲשׁוּ טוֹב". הוא מסיים את הבית בהצהרה נוספת, פסימית מאוד: "וְהַנְּבָלִים רַבִּים". זו אינה הצהרה תיאורטית על משמעות הטוב והרע, אלא תגובה רגשית, כואבת, של המשורר על מה שמתרחש סביבו באותו הרגע.

הבית השני מתאר את השתלטות הנבלים על העולם כולו. המשורר אינו מתאר את אופיים של הנבלים או את מעשיהם הרעים, אלא את התדהמה מן האופן שבו הם מתרבים ונפוצים בעולם כולו: "רְאֵה, הֵם מְכַסִּים עֵין הַשֶּׁמֶשׁ". זה תיאור מאיים, מפחיד, של שינוי מהותי בעולם הטבע. הנבלים מסתירים את השמש, "וְרַד הַיּוֹם". הם מחוללים נס, "הֵם הוֹפְכִים יוֹם לְחֹשֶךְ" והרשע מציף את העולם. את מעשיהם הם עושים בהסתר, בחשיכה: "הֵם פָּרִים וְרָבִים בַּחֹשֶךְ".

אני משער שאמיר גלבוע מתאר בשירו את הרוע הנאצי ששטף את אירופה ורצח גם את משפחתו. הוא עצמו פגש ברוע המוחלט הנאצי כששירת בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי באירופה, וראה את תוצאות מעשי הנבלה.

חנה ארנדט, שסיקרה את משפט אייכמן, טבעה את המושג 'הבנאליות של הרוע' (בספרה 'אייכמן בירושלים: דוח על הבנאליות של הרוע'). הנאצים לא היו הראשונים שרצחו מיליונים, אבל הם היו הראשונים שיצרו תרבות של רצח המונים, המושתתת על הצדקה מוסרית ועל טכניקת רצח קרה ומחושבת. חנה ארנדט, שניסתה להסביר איך תרבות מתקדמת ומפותחת כמו התרבות הגרמנית יכולה להפוך במהירות לתרבות של רצח, הניחה שבכל אדם ובכל תרבות אנושית קיים גרעין של רוע, שבתנאים מסוימים ישתלט על החברה כולה.

הרעיון של חנה ארנדט עורר התנגדות רבה, אבל מדינת ישראל אימצה אותו הלכה למעשה, כשאימצה את הסכם השילומים מגרמניה, שאפשר את צמיחתה של המדינה הצעירה. הסכם השילומים, והקשר ההדוק עם גרמניה, מבוסס על ההכרה ב'גרמניה החדשה', ובאפשרות שהתרבות הנאצית תיעלם וגרמניה תשוב להיות מדינה דמוקרטית, הומנית.

נדמה לי, ששירו של אמיר גלבוע מוחה נגד רעיון 'הבנאליות של הרוע', וההנחה ש"הַנְּבָלִים" יכולים לשוב ולהפוך לאנשים מן המניין. מי שחווה את הרוע המוחלט באירופה של שנות הארבעים לא יכול היה להאמין שהמפלצת האנושית שנוצרה בגרמניה יכולה להשתנות.

אמיר גלעד מסיים את שירו באופן סימטרי. הבית השלישי נפתח בחזרה על המשפט הפותח את הבית הראשון: "אֵינִי מַאֲמִין בַּנְּבָלִים כִּי יַעֲשׁוּ טוֹב". לאחר שבשני הבתים הראשונים הוא מציג את התרבותם המהירה של "הַנְּבָלִים", הוא מייחל לסופם של הנבלים: "אִם לֹא יָסוּפוּ הַנְּבָלִים, בְּקָרוֹב סוֹף". זה סיום פסימי ומעורר חלחלה. המשורר מאמין שאם הנבלים לא ייכחדו מן העולם, יגיע "בְּקָרוֹב סוֹפָם" של כל האחרים, או סופה של התרבות האנושית.

שירו של אמיר גלעד עורר בי מחשבות על אפשרות אחרת להבנת טבע האדם, אותה אני חוקר בשנים האחרונות. בני האדם אינם נולדים רעים מטבעם, כפי שמניחה האמונה היהודית ("כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", בראשית, פרק ח, פסוק כא) או כפי שמסיק דרווין ('הברירה הטבעית'), ויש להם אפשרות לבחור בין האנוכיות המוּלדת לבין האמפתיה הנלמדת. אבל בין האנוכיים והאמפתיים, שלשניהם יש סולם ערכים מוסרים, יש סוג נוסף של בני-אדם, ואלו הם בעלי האישיות הפסיכופתית. לפסיכופתים אין סולם ערכים, והאישיות שלהם ריקה. הם אנוכיים באופן טבעי, והם מאמצים, כמו טפילים, את מחשבותיהם והישגיהם של אחרים. "הַנְּבָלִים" הפסיכופתים אינם רעים, משום שהם חסרי אמפתיה ואינם מוּדעים לכאבו של הזולת. הם תועלתניים ומעשיים. יש להם קסם רב והם יודעים לשקר ולהוליך שולל ולשלוט בהמונים. רק מעטים מהם בולטים כמו היטלר או טראמפ או פוטין או זה שאסור לומר את שמו, אבל יש רבים על הרצף הפסיכופתי, שבזמנים קשים הופכים לחיות אדם.

התרבות האנושית מבוססת על הצורך בקהילה, בשיתוף ובאמפתיה, אבל היסודות האנויים שבה משתלטים לעתים והורסים אותה. במאתיים השנים האחרונות (בזכות הקצנת האינדיבידואליות, המהפכה התעשייתית, המדינה הלאומית והקפיטליזם) אנחנו חיים בעידן הפסיכופתי, שמגיע בימים אלו אל שיאו, כשרבים ממנהיגי המדינות והתאגידים הם פסיכופתים שקשה לטעות בהם. בשפתו של אמיר גלבוע אפשר לומר:

אִם לֹא יָסוּפוּ הַפְּסִיכוֹפָּתִים
בְּקָרוֹב
סוֹף.

זכיתי להכיר לא מעט פסיכופתים בחיי, אבל עברו שנים רבות וסבל רב עד שלמדתי להבין שלפסיכופתים אין 'הפרעת אישיות' והם אינם זקוקים ל'טיפול'. לפסיכופתים יש יתרון גדול בעולם כוחני-תחרותי, ומן ההפרעה סובלים רק אלו שמקיפים אותם.

את ההרהור על שירו של אמיר גלבע ואת 879 ההרהורים והשירים האחרים אפשר לקרוא באתר, ושם גם להצטרף חינם לרשימת המנויים:
[קישור]
תאריך:  21/04/2024   |   עודכן:  21/04/2024
דרור גרין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אין חידוש: בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה המושחת והכושל בתולדות ישראל. לא היו כמותו. אפילו לא דומים לו. ואין חידוש: ביבי - כמו החלילן מהמלין - הוביל לאבדון אסטרטגי את כל ראשי אמ"ן גדי איזנקוט, ואביב כוכבי, והרצי הלוי, ותמיר היימן ואהרון חליוה - כל אחד לחוד וכולם ביחד האמינו בקונספציה הרעילה שלו שהכסף יענה על הכל וירגיע את חמאס;
21/04/2024  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
רוסיה מגיבה כצפוי לאישור חבילת הסיוע האמריקנית לישראל, אוקראינה וטייוואן - עם הרבה היסטריה והאשמות מופרכות. הנשיא לשעבר דימיטרי מדבדב, כיום סגן ראש המועצה לביטחון של רוסיה, כתב בערוץ הטלגרם שלו פוסט היסטרי לחלוטין. בין השאר הוא כתב שם:
21/04/2024  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
בשעתו, לפני קום המדינה וגם לאחר מכן נהוג היה בקהלים שונים, לרוב בקיבוצים לחבר הגדת פסח אקטואלית. היו בה סממנים מסורתיים כמו הנוסח הקלאסי אך המגמה הייתה ציונית מודרנית, דגש על חג האביב, חג החרות, החי והצומח.
21/04/2024  |  צבי גיל  |   יומני בלוגרים
לכבוד נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג,
21/04/2024  |  אראל סג"ל  |   יומני בלוגרים
מצבה האלקטוראלי של מפלגת העבודה כואב לי על-אף שהפסקתי חברותי במפלגה לאחר עשרות שנות פעילות שהחלה כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת. במהלך השנים שימשתי בתפקידים שונים וברמות פעילות שונות במפלגה. כיהנתי כממלא-מקום מזכיר ארגון הסטודנטים הארצי של חברי המפלגה, ראש המטה הצעיר של יצחק רבין בהתמודדות נגד שמעון פרס (1977) חבר מוסדות העליונים של המפלגה זאת ועוד. במשך 6 שנים שימשתי כדובר המפלגה תחת רבין, פרס ואהוד ברק ומאז שנת 1990 חברתי לפרס ושימשתי כיועצו הקרוב בתפקידיו השונים עד לפטירתו בשנת 2016.
21/04/2024  |  יורם דורי  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יצחק בריק
יצחק בריק
בתחילת תפקידו כשר הביטחון, הוצג בפניו ובפני בכירי משרדו וצה"ל דוח של 80 עמודים המפרט את בעיות הצבא ואי-מוכנותו למלחמה    אלא שגלנט והרמטכ"ל הלוי לא פעלו ליישום ההמלצות ובחרו לעסוק ב...
צבי גיל
צבי גיל
בהמשך המלחמה הנגררת בעזה - צה"ל, ומאחוריו הציבור שנותן בו אמון, אנו מאבדים את המצפן    מי שחושב באופן אופטימי שעם חיסול החמאס הבעיה של ישראל תיפתר סופית מרמה את עצמו ואת הציבור
טובה ספרא
טובה ספרא  |  
התחזית האסטרולוגית לחודשים הקרובים מציגה אתגרים נוספים, אך גם הזדמנויות לצמיחה ולשינוי חיובי    התקשורת מציגה תמונה שלילית ומחלישה את המנהיגים    מתגלים מקרים של בגידה ופגיעה במדינה ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il