בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הפרקליטות על זיכויו של אלכסיי וולקוב מאשמת רצח אשתו לשעבר, יוליה, בדקירות סכין ובחנק.
בינואר 2006 נרצחה יוליה, בדקירות סכין ובחנק. החשוד המיידי והיחיד במעשה היה בעלה לשעבר, אך הוא זוכה מחמת הספק, אף שבמהלך החקירה הודה במעשה ושיחזר את השתלשלות הרצח.
הפרקליטות, בתגובה לזיכוי, הגישה ערעור תוך שהיא מסתמכת על הטענה כי החלטת השופט, שלי טימן, התבססה על שגיאה שנפלה בחישוב שעת המוות לפי הדוח הפתולוגי שהונח בפניו.
בית המשפט העליון קיבל את הטענות והחזיר את התיק למחוזי על-מנת שישקול מחדש את הכרעתו. השופט
צבי גורפינקל שהחליף את השופט טימן קובע בפסק דין מפורט ומנומק, כי אלקסיי וולקוב אשם ברצח יוליה ז"ל. אך, שתי השופטות מהמשפט המקורי בחרו שלא לשנות את פסיקתן וזיכו את וולקוב. בעקבות פסיקה זו הגישה הפרקליטות ערעור בפעם השנייה לבית המשפט העליון.
"החשדות נגד המשיב כבדים הם, כבדים עד מאוד. אולם, נוכח הקשיים הקיימים בחומר הראיות, ותחת מגבלותינו כערכאת ערעור, איני סבור שיש מקום כי נהפוך את הכרעת דינו המזכה של בית המשפט המחוזי", כתב השופט גרוניס בפסק הדין.
השופט הנדל הוסיף כי כאשר ערכאת ערעור מבקשת לשנות פסק דין מזיכוי להרשעה יש לקבוע שאין כל בסיס למסקנה שקיים ספק סביר.
"השאלה המשפטית הניצבת בפנינו היא האם על-פי דין טעה בית המשפט המחוזי בקבעו שישנו ספק סביר באשמת המשיב. מקריאת החומר עולה שהשופטים, וליתר דיוק השופטות, שזיכו את המשיב היו מודעים לקשיים בראיות, ב"יש" וב"אין" באמתחת התביעה והגיעו למסקנה שדינו לזיכוי. האם תוצאה זו מהווה טעות בדין המחייבת התערבות? הספק שבכוחו לזכות חייב להיות סביר. האם לאור כל האמור ועל-פי התרשמות בית המשפט האומנם אין סבירות במסקנה להורות על זיכוי המשיב? לדעתי, יש להשיב על שתי השאלות באופן המוביל לדחיית הערעור", כתב.
לעומתם, סברה השופטת
עדנה ארבל, בדעת מיעוט, שיש להרשיע את וולקוב באשמת רצח. "הוכחו כל יסודותיו של היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירת הרצח. מכאן, אם תישמע דעתי היינו מקבלים את ערעור המדינה ומרשיעים את המשיב בעבירה של רצח", כתבה בפסק הדין.
כאמור, דעתה נדחתה ובית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה על זיכויו של וולקוב, שזוכה עתה בפעם השלישית.
הסנגוריה הציבורית שייצגה את וולקוב בכל ההליכים באמצעות עורכי הדין אורי קינן וקטי צווטקוב בירכה על החלטת בית המשפט העליון. בסנגוריה אמרו כי פסק הדין צריך לעורר מחדש את השאלה האם יש לאפשר עירעור על זיכוי במשפט פלילי. "צריך לזכור שמדינת ישראל היא מהבודדות בהן ניתן לערער על זיכוי. הפרשה הנוכחית הדגימה את הצורך בשינוי לאור עינוי הדין שעבר הנאשם והעובדה שחמישה שופטים בערכאות שונות קבעו שלא מדובר ברוצח".