1. העיתונאי אורי בלאו חזר הבוקר לארץ בעקבות הסכם שנחתם בין באי-כוחו לבאי-כוח המדינה, הסכם השומר הן על בטחון המדינה והן על חיסיון המקורות העיתונאיים של בלאו.

2. כזכור, בנובמבר 2008 פורסמה בעיתון הארץ כתבה של אורי בלאו שחשפה מסמכים הקשורים בהתנקשויות שביצע צה"ל במבוקשים פלשתינים. הכתבה, לרבות המסמכים שהוצגו בה, אושרה לפרסום על-ידי הצנזורה הצבאית.

בעקבות הפרסום הוקם צוות חקירה מיוחד שכלל את צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל, במטרה לאתר את מי שנטל מסמכים סודיים אלה ללא רשות והעבירם לתקשורת.

3. במהלך אותה חקירה נחתם הסכם בחודש ספטמבר 2009 עם העיתונאי אורי בלאו ובו התחייב העיתונאי להעביר לשב"כ מסמכים סודיים מסוימים המצויים ברשותו, כולל אלה שלא פורסמו ברבים. בהסכם התחייב השב"כ כי המסמכים לא יהוו בסיס לחקירה פלילית נגד בלאו או נגד מקורותיו ולא ישמשו כראיה בהליך משפטי נגד החשוד בהדלפה. בנוסף ניתנה לבלאו חסינות מהעמדה לדין בגין אחזקת המסמכים. בעקבות ההסכם בלאו מסר לשב"כ כ-50 מסמכים סודיים.

4. בתחילת חודש דצמבר 2009 נחקרה ענת קם בחשד שהוציאה מהצבא מסמכים מסווגים. באותה עת שהה בלאו בחופשה ללא תשלום מהעיתון במסגרתה יצא לטיול בסין.
בעקבות החלטתה של קם לוותר על החיסיון, העבירו עורכי דינה תצהיר לעורכי דינו של בלאו, מיבי מוזר וטל ליבליך, שבו היא מבקשת מבלאו להחזיר לשב"כ את המסמכים שמסרה לו. מיד לאחר מכן העבירו עורכי הדין לשב"כ את כל המסמכים המדוברים.

בלאו העביר למדינה כאמור מעל 1,500 מסמכים שקיבל מענת קם. אלא שהמדינה לא הסתפקה בכך ודרשה לקבל לידיה את כל המסמכים שנמצאים ברשותו של בלאו, גם כאלה שנמסרו לו על-ידי מקורות אחרים ושאינם קשורים לענת קם.
5. שובו לארץ התאפשר לאחר משא-ומתן שניהלו עורכי דינו עם השב"כ והפרקליטות במטרה להבטיח שהחזרה והשמדה של כל המסמכים תוך שמירה על בטחון המדינה ושמירה מוחלטת על חיסיון המקורות העיתונאיים.

ההסדר שהושג שומר על העקרונות אשר הגדירה מועצת העיתונות בישיבתה במליאה בדצמבר 2009, לפיהם לא יואשם עיתונאי בשל החזקת מסמכים אשר קיבל במסגרת תפקידו.

לפני כשנה, בספטמבר 2009, פרסם בלאו ידיעה שנסמכה על מסמכים סודיים שהעבירה אליו ענת קם, עיתונאית מתחילה שבעת שירותה כחיילת גנבה מסמכים מלשכתו של מפקד פיקוד המרכז דאז, אלוף יאיר נווה.

העובדה שמדובר במסמכים שמקורם בלשכתו של נווה פורסמה לראשונה ב-News1 והובילה את החוקרים אל ענת קם. במהלך אותה חקירה נחתם הסכם עם בלאו ובו התחייב להעביר לשב"כ את כל המסמכים הסודיים המצויים ברשותו, כולל אלה שלא פורסמו ברבים. בעקבות ההסכם העיתונאי מסר לשב"כ כ-50 מסמכים סודיים.

בתחילת חודש דצמבר 2009 נחקרה ענת קם בפרשה והתברר כי הוציאה מהצבא מעל 2000 מסמכים, ומתוכם מסרה לאורי בלאו, על-פי דבריה, מאות רבות של מסמכים, חלקם הניכר סווג כמסמכים "סודיים ביותר" ו"סודיים". בעקבות הודאתה וראיות נוספות שהושגו בפרשה, הוגש נגד ענת קם כתב אישום בו יוחסו לה עבירות של איסוף, החזקת ומסירת ידיעות סודיות מתוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה.

לאור דבריה של קם נדרש אורי בלאו להגיע לחקירה במשטרה, אך עקב שהותו בחו"ל וסירובו להגיע ארצה, לא ניתן היה לחוקרו.

בשל החשיבות הרבה שראו רשויות הביטחון בישראל בהשבת כל המסמכים הסודיים ניהלה המדינה משא-ומתן עם בא-כוחו של בלאו בכל הנוגע לחזרתו ארצה של בלאו ולמסירת המסמכים הסודיים שקיבל מענת קם לידי הרשויות.

בשלב הראשון קיבלו נציגי המדינה מבלאו את כל המסמכים שקיבל לדבריו מענת קם. במסגרת זו בלאו העביר למדינה מעל 1500 מסמכים שקיבל מענת קם ובהם מאות מסמכים המסווגים "סודי" ו"סודי ביותר".

בהמשך נוהל מו"מ בעניינים נוספים עד לחתימת הסדר בין הצדדים. ברקע ההסדר עמד הרצון להבטיח את בטחון המדינה, מחד-גיסא, ואת יכולת העיתונאי לשמור על חיסיון מקורותיו, מחד-גיסא.

על-פי ההסדר הזה, התחייב בלאו לשוב לארץ ולהתייצב במשטרה תוך 48 שעות ממועד הגעתו, לצורך חקירתו באזהרה, בנושא החזקת המסמכים הסודיים שקיבל מענת קם. בתמורה קיבל הבטחה כי לא ייעצר מייד עם הגיעו לישראל.

בלאו התחייב כי יתייצב לחקירה משותפת של השב"כ ומשטרת ישראל כפי שיידרש ובנוסף גם הצהיר כי לא נותר בידיו אף אחד ממסמכים אלה, בכל פורמט שהוא. בנוסף התחייב לעבור בדיקת פוליגרף לשם בדיקת אמיתות הצהרותיו – אם יידרש לכך.