בית המשפט במחוז מרכז איפשר היום (ה', 16.12) להגיש תביעות אישיות נגד רוב הדירקטורים לשעבר בקבוצת פלד-גבעוני, בטענה שהם נושאים באחריות אישית לקריסת הקבוצה.השופט פרופ' עופר גרוסקופף דחה את רוב הבקשות למחוק על הסף את התביעה שהגיש נאמן קבוצת אפקון תעשיות (לשעבר פויכטונגר), רו"ח חן ברדיצ'ב.
התביעה עוסקת בחברת אפקון תעשיות ובחברות-הבנות שלה, פויכטונגר אלקטרו-מכניקה ו
אפקון בקרה ואוטומציה. החברות נרכשו בשנת 2001 בידי קבוצה בראשות
רפי פלד, לשעבר מפכ"ל המשטרה, ואריה גבעוני מידי
עזריאל פויכטונגר. היה זה במסגרת מסע רכישות מואץ שביצעה הקבוצה, בהנהגתו של טל יגרמן (שהורשע מאוחר יותר על מעשיו), במסגרתו רכשה שמונה חברות בשנים 2000-2001.
קבוצת פויכטונגר, ששמה שונה ל"אפקון", הייתה במועד הרכישה בעלת הון עצמי של 140 מיליון שקל. ואולם, בשנת 2002 היא קרסה, ולטענת ברדיצ'ב הדבר אירע לאחר שנבזזה בידי חלק מבעליה ומנהליה החדשים. לטענת ברדיצ'ב, מעשיהם של אלו - ובראשם פלד, גבעוני ויגרמן - התאפשרו לנוכח מחדליהם של הדירקטורים האחרים בקבוצה.
ברדיצ'ב הגיש תביעה נגד פויכטונגר, ששימש כמנכ"ל בקבוצה גם לאחר מכירתה ועד תחילת 2002, בטענה שהפקיר את הקבוצה "בידי קבוצת משתלטים בוזזים". כן נתבעים גבעוני, פלד, עזבונו של יוסף הבי, דוד הבי, יגרמן ואפרים בדיאן, שהיו (למעט יגרמן) בעלי השליטה באפקון ודירקטורים בה (פלד היה היו"ר), בטענה שאיפשרו ליגרמן לעשות בחברה ככל העולה על רוחו, למרות עברו המפוקפק.
עוד נתבעים נושאי משרה בשלוש החברות:
יצחק שנהב, שהיה סמנכ"ל הכספים שלהן; והדירקטורים
חנוך כרמון (לשעבר מנכ"ל המכון הארצי לנהיגה מונעת), יוסף בר-מוחה, שאול זלייט, דוד לפלר (לשעבר מנכ"ל שירות התעסוקה ומשרד המדע), רחל טולדנו, רמי לוי ויגאל גלאי. לטענת ברדיצ'ב, הדירקטורים פעלו ברשלנות וחלקם קיבלו על עצמם תפקידים שלא היו מסוגלים לבצע. התביעה מופנית גם כלפי כלל ביטוח, שביטחה את הנתבעים בביטוח נושאי משרה.
הנתבעים העלו שורה ארוכה של טענות בבקשה למחוק את התביעה על הסף. העיקריות שבהן היו, כי ברדיצ'ב אינו מוסמך להגיש אותה, וכי חלקם פטורים מאחריות מכוח החלטות על פטור ושיפוי שקיבלו החברות.
גרוסקופף דן באריכות בשאלת סמכותו של הנאמן בהסדר נושים להגיש תביעות נגד דירקטורים ונושאי משרה. הוא קובע עקרונית, כי סמכות זו קיימת גם לאחר שהושג הסדר נושים (ובמקרה הנוכחי - החברות אף נמכרו). עם זאת נקבע, כי ברדיצ'ב לא קיבל סמכות להגיש תביעות נגד מי ששימשו כדירקטורים בחברות-הבנות בלבד, ולפיכך נמחקו על הסף התביעות נגד לפלר, טולדנו, לוי וגלאי.
פרק נרחב נוסף בפסק הדין עוסק בהחלטות הפטור והשיפוי שקיבלו נושאי המשרה בקבוצת פויכטונגר, ובעיקרן באישורן באסיפה הכללית שהתקיימה בדצמבר 2001. ברדיצ'ב טען, כי אישור זה אינו תקף, שכן הוא לא ניתן - כנדרש - בנוהל של עסקה עם בעל שליטה, ולא בוצעה הפרדה בין בעלי מניות שיש להם עניין אישי בהחלטה לבין אלו שאין להם.
גרוסקופף קיבל עקרונית עמדה זו, בהתחשב בכך שמדובר כרגע רק בבקשות למחיקה על הסף. לאור זאת קבע, כי לכאורה אין תוקף להסדרי הפטור והשיפוי שנעשו עם פויכטונגר, פלד, גבעוני, יוסף הבי, דוד הבי, שנהב, כרמון, בדיאן וזלייט. לעומת זאת, אישר גרוסקופף את הפטור שניתן לבר-מוחה ומחק את התביעה נגדו.
ברדיצ'ב חויב בתשלום הוצאות של 50 אלף שקל לבר-מוחה, לפלר, טולדנו, לוי וגלאי יחדיו. הנתבעים האחרים חויבו בתשלום הוצאות בסכום כולל של 325 אלף שקל.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
