שופטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות,
מרינה לוי, הורתה להפגיש בין נער בן 13 לבין אביו, למרות התנגדותו של הנער. לוי קבעה, כי הנער מוסת בידי אמו נגד אביו, וכי טובתו מחייבת שיחדש את הקשר עימו.
הסדרי הקשר בין האב לבנו נקבעו בנובמבר שעבר, אך הקשר לא חודש ושני ההורים האשימו בכך זה את זו. לוי מציינת, כי בדיון האחרון כפתה עליה האם לראיין את הנער, כאשר "על דעת עצמה הביאה את הקטין לבית המשפט, מבלי שביקשה רשות לכך ומבלי שמועד הראיון נקבע מראש. נראה כי האם מתקשה להבחין בין האינטרסים שלה לבין צרכי הקטין וטובתו, וטובתו היא שלא להיות חלק מהסכסוך בין הוריו". מאוחר יותר התברר, כי הנער מעורה בפרטי ההליך, ולדברי לוי, "אין ספק כי הנזק אשר נגרם לקטין משהותו בבית המשפט, עולה על התועלת אשר עשויה לצמוח לקטין או לאם כתוצאה מהגעתו".
מכל מקום, לוי הסכימה לשוחח עם הנער לבקשת בא-כוחו והיא קובעת: "התרשמותי היא, כי הקטין מזדהה עם האם הזדהות מוחלטת... כששומעים את הקטין, שומעים את קולה של האם, הן בתוכן והן בטון הדיבור. ניכר בבירור שהקטין 'הוכן והוזן' היטב על-ידי האם לקראת הגעתו לבית המשפט במסרים אותם מבקשת האם להעביר באמצעותו לבית המשפט".
כדוגמה ציינה לוי, כי האם מתנגדת לנוכחות האב בבר-המצוה של הנער בשבוע הבא, והוא עצמו חזר על אותה התנגדות באותן מילים. "רצונו של הקטין כיום הוא ברור: שלא לחדש את הקשר עם האב. אך האם זוהי גם טובתו?", מקשה לוי.
"המדובר בנפשו הרכה של נער בן 13, אשר על-פי סימנים מובהקים מוסת על-ידי האם בצורה מאסיבית כנגד האב. הקטין חשוף לדעותיה והתבטאויותיה הקשות של האם כלפי האב, ואף נחשף על ידה להליך המשפטי על כל פרטיו, לרבות לכתבי בי-דין ולפרוטוקולים של בית המשפט. האם כאמור אינה מסתירה זאת, מדגישה בריש גלי כי הקטין 'יודע הכל' ואינה מבינה כלל מה רע בחשיפה שכזו. ראיון קטין אומנם לא אפשר להתחקות אחר תחושותיו ורצונותיו של הקטין עצמו, אך איפשר להתרשם ממצבו הקשה מנשוא של הקטין, ומעוצמת הפגיעה בו כתוצאה מחשיפתו לקונפליקט", היא אומרת.
לדבריה, אם תתקבל עמדת בא-כוחו של הקטין ופקידת הסעד, שהמליצו שלא לכפות מפגשים בין האב לבנו, ייצא החוטא הנשכר והאם המסיתה תשיג את מבוקשה - תוך שהבן עלול לאבד לעולם את הקשר עם אביו, על כל ההשלכות הפסיכולוגיות הכרוכות בכך.
לוי מוסיפה, כי חובתו של ההורה בידיו הופקד הקטין, "להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הקטין אשר במשמורתו לבין ההורה השני, זאת גם כאשר היחסים האישיים בין ההורים משובשים. מחובתו של הורה משמורן גם, לדעת להבחין היטב בין רצונו הוא והאינטרסים האישיים שלו לבין טובתו של הקטין אשר במשמורתו. בהקשר זה, הנתבעת, אם הקטין, נכשלה".
לוי הורתה על חידוש הקשר בין הקטין לאביו, בשלב ראשון - אחת לשבוע במרכז קשר. היא קבעה, כי האם תשלם 500 שקל בכל מקרה בו הקטין לא יגיע למפגש או יסרב להשתתף בו. הכסף יופקד בחשבון נאמנות עבור הנער עד שימלאו לו 18. אם הסכום לא יועבר, יהיה האב רשאי לקזז אותו ממזונות בנו.
לוי הוסיפה בהדגשה: "הנני אוסרת על שני ההורים לערב את הקטין בחילוקי הדעות שביניהם ו/או לשתף את הקטין בכל דרך שהיא, בתוכנם של הליכי בית משפט. בכלל זה, אני אוסרת על הצדדים להעביר לידי הקטין או למי מהילדים, העתק מפרוטוקולים וההחלטות של בית משפט".
לוי לא חייבה את האם לאפשר לאב להשתתף בעליית בנו לתורה, אך קראה לה לשקול שוב את עמדתה מתוך ראיית טובתו של בנה, באופן שיוכל ליהנות במעמד חשוב זה בחייו מנוכחות שני הוריו.