|
תיעוד ממושך של פעילות המוח [צילום: AP]
|
|
|
|
תרופות לאפילפסיה מעלות הסיכון להתאבדות
|
יפעת גדות
|
מחקר שכלל עשרות אלפי אנשים שקיבלו טיפול תרופתי באפילפסיה הראה כי 453 איש פגעו בעצמם ו/או ניסו להתאבד, ו-78 איש מתו בתוך 4 שבועות מהניסיון הראשון שביצעו * המשתתפים שהשתמשו בתרופות החדשות לאפילפסיה היו בסיכון גבוה יותר לדיכאון או לניסיון התאבדות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
הנושא של התקפים אפילפטיים ממשיך להוביל את המדענים למבוי סתום, אך למרות שהגורמים להתקפים אפילפטיים עדיין אינם ידועים, מדענים מנסים לחקור כיצד שינויים בפעילות רשתות העצבים במוח, כפי שניתן לזהות בעזרת אלקטרודות, יכולה לעזור ולנבא את ההתקפים העומדים להתרחש.
שתי תכונות משמשות בדרך כלל כדי למדוד את התנודות בפעילות של רשת חשמלית במוח: האחת, הידועה כ-L, קשורה לקישוריות בין פעילויות באזורים שונים במוח (קשרים), והאחרת - C - מייצגת את ההסתברות שכל שני קשרים כאלו פועלים עם קשר שלישי. המעקב אחר שינויים משתנים אלו, יוכל אולי לגלות דרך לזיהוי התקפים אפילפטיים מראש.
החוקרים מאוניברסיטת בון שערכו את המחקר הנוחכי טוענים כי רוב המחקרים שעסקו ברשתות מורכבות במוח השתמשו רק בתיעוד קצר של תפקוד המוח, שלא ארך יותר ממספר דקות, וכדי לזהות דפוסים שאכן מנבאים התקפים אפילפטיים, יש צורך בנתונים בטווח ארוך יותר.
החוקרים בדקו את תיעוד פעילות המוח של 13 חולי אפילפסיה שעברו הערכה טרום ניתוחית. הנתונים, שייצגו בכל המקרים ימים של תיעוד מתמשך של פעילות התקפית, אכן הראו תנודות ב-L וב-C, אך שני המדדים היו מושפעים במידה ניכרת מהמחזור היומי של החולה, ממחזור הערות והשינה, ומשינויים שנבעו מתרופות נוגדות התקפים. להתקפים האפילפטיים המתקרבים ואפילו להתקפים עצמם הייתה מעט השפעה.
למרבה הפלא, החוקרים גילו ויסות משמעותי הרבה יותר של פעילות המוח בלילה. קודם לכן, מצב כזה נראה רק אצל אנשים בריאים, אך מעולם לא בחולי אפילפסיה. עדיין יש צורך לבדוק אם ויסות מוגבר זה בלילה קשור לאפילפסיה, האם הוא דורש טיפול או האם ניתן להתייחס אליו כמנגנון מניעתי.