המדינה לעליון: לדון שוב בהקלות <br>על חילוט רכוש בעבירות הלבנת הון

המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לדון שוב בהחלטתו, לפיה ניתן להימנע מחילוט רכושו של מי שהורשע בהלבנת הון, אם הוא יקדים ויפצה את קורבנותיו. לטענת פרקליט המדינה, משה לדור, מדובר בהלכה חדשה העלולה לפגוע בצורה משמעותית במאבק בהלבנות הון.

בית המשפט העליון נדרש לסוגייה בערעורו של אלון כהן, אשר הורשע ב-72 אישומים שעניינם עבירות מירמה בכלי רכב ו-43 עבירות הלבנת הון. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של כהן, לרבות טענותיו נגד חילוט רכוש בסכום 1,637,000 שקל.

עם זאת, מצא בית המשפט העליון לנכון לדון בפסק הדין בסוגייה נוספת - שלא הועלתה על-ידי הצדדים - והיא היחס בין הוראת החילוט לבין פיצוי קורבנות העבירה. בהקשר זה קבע בית המשפט, כי במסגרת הפעלת שיקול הדעת האם להורות על ביצוע החילוט, ראוי לשקול "את האפשרות שבית המשפט יעשה שימוש בשיקול דעתו, ויימנע מלהורות על חילוט רכושו של המערער, ככל שהלה יקדים ויפצה את קורבנותיו. במקרה זה נקבע, כי אם כהן יפעל לפיצוי 72 קורבנות העבירה בסכום כולל של 770,000 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, יבוטל החילוט ויתר הסכום ייוותר בידיו כ"תמריץ" שמטרתו עידוד הפיצוי.

לטענת המדינה, משמעותו של פסק הדין, בקובעו תמריץ שיינתן לעבריין לפעול לפיצויי (חלקי) של קורבנות העבירה, הוא כי לידי העבריין יוחזר "רכוש אסור" בר-חילוט, ובלבד שיפצה בסכום נמוך יותר משמעותית את קורבנותיו, בבחינת חוטא היוצא נשכר.

בנימוקיו להחלטה, איבחן בית המשפט בין מקרים בהם מדובר בעבירות המצויות בליבת החוק לאיסור הלבנת הון, דוגמת סחר בסמים, לבין מקרים המצויים בפריפריה של החוק, דוגמת המקרה הנדון. הוא קבע, כי בעוד שמי שמעורב בעסקים המצויים בליבת החוק אינו יכול לטעון להשבת כספים במקום חילוט, הרי שיש לשקול ויתור על החילוט במקרה בו מדובר בכספים שנגזלו מאזרחים תמימים.

לדברי המדינה, הלכה זו עלולה לפגוע במאמציה להילחם בתופעות הלבנת ההון, ומדובר בהלכה חדשה וקשה במספר היבטים:

• א. ביטול החילוט במלואו לשם מתן "תמריץ" לעבריין לפצות את קורבנותיו בפיצוי "אזרחי".

• ב. העדפת האינטרס החברתי בפיצוי קורבנות על פני האינטרס החברתי שבחילוט רכוש העבריין, תוך סטייה מכללים מהותיים ופרוצדוראליים שנקבעו בהלכה קודמת.

• ג. קביעת פיצוי "אזרחי" במסגרת ההליך הפלילי.

• ד. אבחנה בין עבירות הנמצאות בליבת החוק לאיסור הלבנת הון לבין עבירות המצויות כביכול ב"פריפריה" של החוק.