בית משפט השלום בירושלים דחה (23.1.11) תביעה בסך 826 אלף שקל, שהגישו אם ובתה נגד חברת הביטוח הראל. המנוח מ.מ. היה מבוטח בהראל בביטוח חיים מסוג ריסק. לאחר פטירתו, סירבה חברת הביטוח לשלם את הסכום שצוין, משום שהתברר שהיה אלכוהוליסט. בית המשפט אישר את עמדת חברת הביטוח.
במהלך המשפט התברר, שבני הזוג לקחו ב-1977 הלוואה גדולה מהבנק הבינלאומי. הבנק דרש מהם לרכוש פוליסת ביטוח חיים ריסק, המזכה את היורשים בסכום חד-פעמי לאחר מות המבוטח, ואין בה מרכיב חיסכון. הבנק דרש, כמקובל, פוליסה זו, כדי שאם אחד הלווים ימות, יהיה לו מהיכן לקבל חזרה את כספו.
בעת הכנת הפוליסה הצהיר מ.מ., וכך התברר ממסמכים שהוגשו לבית המשפט, שהוא אדם בריא, ושותה "כוסית אלכוהול אחת כל ערב, לפני השינה". מ. נפטר בינואר 2001. הבנק הבינלאומי פנה להראל כדי לקבל את יתרת ההלוואה, 826 אלף שקל. הראל הגיבה כי לאחר בדיקת התיק התברר ש-מ. לא אמר את האמת בהצהרת הבריאות שלו. לכן על-פי החוק ועל-פי תנאי ההסכם, זכאית חברת הביטוח לבטל את הפוליסה, ולא לשלם דבר.
האלמנה והבת הגישו תביעה נגד הראל לבית המשפט, אולם יצאו ממנה בידיים ריקות ואף חויבו לשלם הוצאות 20 אלף שקל. הרופא ד"ר חיים פרלוק, למשל, העיד שהמנוח סבל עוד לפני רכישת הפוליסה ממחלות שונות והיה אלכוהוליסט כרוני. גם תעודת הפטירה ציינה את המחלה. אפילו האלמנה התובעת העידה, שבעלה המנוח היה שתיין במשך שנים רבות, ומצבו היה לא-טוב כבר בשנת 1999.
האלמנה והבת תבעו גם את הבנק הבינלאומי, בטענה כפולה: (1) הוא לא פעל לגבות את יתרת ההלוואה מהראל; (2) היה אסור לו להנפיק את הפוליסה, מכיוון שאיננו סוכן ביטוח. בית המשפט פסק: הבנק פנה להראל וניסה לגבות את הכסף, אך הראל סירבה. הבנק אכן הפר את חוק חוזה הביטוח, כי שיווק פוליסה למרות שאיננו סוכן, אך אין קשר בין עובדה זו לבין האירוע.
השופט
כרמי מוסק הוסיף בפסק הדין: "יש לשדר מסר, שחובה על מבוטחים למלא את הצהרת הבריאות תוך גילוי נאות, לתת תשובות מלאות ולחשוף את מלוא המידע שבידיהם. אין להשלים עם תשובות חלקיות או שאינן אמת".
