מחקר חדש מספק ראיות משכנעות לכך שהדרך בה מכינים וצורכים את הברוקולי היא משמעותית ביותר, ומראה כי אכילת ברוקולי עם נבטי ברוקולי מכפילה את ההשפעה האנטי-סרטנית של הירק.
ברוקולי, שמכינים אותו בצורה הנכונה, הוא מרכיב מזון אנטי-סרטני פוטנציאלי, ו-5-3 מנות בשבוע מספיקות כדי ליהנות מההשפעה המגנה. אך כדי ליהנות מיתרונותיו של הברוקולי, האינזים מירוסינאז חייב להיות נוכח. אם הוא לא נמצא, הסולפורפאן, המרכיב האנטי-דלקתי והאנטי-סרטני שבברוקולי, לא נוצר.
אנשים רבים הורסים את המיקרוסינאז על-ידי כך שהם מבשלים את הברוקולי יתר על המידה. צרכנים המשתמשים בתוספות של אבקות ברוקולי במתכונים שונים כדי לשפר את ערכם התזונתי גם הם לא נהנים מהיתרונות שבו. תוספות אלו, לעתים קרובות, אינן מכילות את האינזים ההכרחי הזה.
ולמרות זאת, ישנה דרך לשפר את היעילות של הברוקולי - נבטי ברוקולי מכילים מיקרוסינאז בשפע, ומדענים משערים כי המיקרוסינאז שבנבטי הברוקולי מגביר את ייצור הסולפורפאן ואת ספיגתו מאבקת ברוקולי אם אוכלים את השניים יחד.
במסגרת מחקר ניסיוני קטן, גייסו חוקרים ארבעה גברים בריאים שאכלו ארוחות שהכילו נבטי ברוקולי בלבד, אבקת ברוקולי בלבד, או שילוב של השניים. החוקרים מדדו את רמות הסולפורפאן בדם ובשתן של המשתתפים לאחר האכילה ובדקו את רמות הסמנים הקשורים למניעת סרטן. שלוש שעות לאחר הארוחה, זוהתה השפעה סינרגטית ברורה בין האבקה לנבטים.
החוקרים זיהו עלייה גבוהה כמעט פי שלושה בספיגת הסולפורפאן כשנבטי הברוקולי והאבקה נאכלו יחד. למעשה, האכילה שינתה את דרך חילוף החומרים של האבקה, וזוהו רמות גבוהות יותר של המרכיב האנטי-סרטני בהשוואה לרמות שזוהו לאחר אכילת המרכיבים בנפרד, כלומר, המיקרוסינז מנבטי הברוקולי הניב סולפורפאן לא רק מהנבטים אלא גם מהאבקה.
מזונות אחרים המכילים סולפורפאן וניתן לשלב אותם יחד כדי לשפר את היתרונות הם חרדל, צנונית, רוקט ו-וואסבי.