|
יוסי סמולר, מנהל תוכנית החממות הטכנולוגיות במדען הראשי במשרד התמ"ת [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, הציג (יום ג', 1.2.11) רפורמה מקיפה בתוכנית החממות הטכנולוגיות. עיקרי הרפורמה: בחירת זכייני החממה בהליך תחרותי, הארכת תקופת הזיכיון לחממה ל-8 שנים, חיוב החממה בהשקעה כספית בחברות שאושרו להפעלה בחממה והחזר המימון הממשלתי ע"י תמלוגים מהכנסות.
מִנהלת החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת, יזמה ותכננה את הרפורמה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, שגם דאג לגבות אותה בהחלטת ממשלה מה-15 ביולי אשתקד. הרפורמה מבוצעת לאחר כעשר שנים מאז שהוחלט להפוך את החממות לחברות פרטיות למטרות רווח, והיא נוגעת במספר מרכיבי יסוד של מודל הזיכיון להפעלת חממות טכנולוגיות.
פתיחת ההתמודדות לקבלת זיכיון להפעלת חממה טכנולוגית
יוסי סמולר, מנהל תכנית החממות הטכנולוגיות במשרד התמ"ת, הסביר כי בחירת זכייני חממות בהליך תחרותי נועדה לאפשר לגופים נוספים בשוק, פרט לזכיינים הקיימים, להתמודד על קבלת זיכיון להפעלת חממות טכנולוגיות.
"הבעלים הנוכחיים של החממות יורשו להשתתף בהליך התחרותי", הדגיש סמולר והסביר כי אין כוונה מוסווית להיפטר מהבעלים הנוכחיים. "יש ערך רב בניסיון ובידע שצברו הבעלים הנוכחיים בניהול חממה ואין סיבה לוותר על קבוצות ניהול טובות", אמר.
"בהליך התחרותי יילקחו בחשבון ביצועי הזכיין הקיים במהלך תקופת הזיכיון האחרונה. ההליך התחרותי אמור גם לעודד זכיינים להגיע לרמת ביצועים גבוהה יותר. כך ניצור מצב שכולנו מרוויחים: החברות, החממות והמדינה", סיכם.
החידוש השני של הרפורמה מתייחס לאורך תקופת הזיכיון. עד היום תקופת הזיכיון שניתנה לחממה היתה שלוש שנים, כאשר לחממה עמדה האופציה להגיש בקשה לתקופת זיכיון של שלוש שנים נוספות. תקופת זיכיון של שלוש שנים הנה תקופה קצרה מדי להחזר השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים הראשונים שלהן ולבחינת ביצועי החממה, וברור שיש צורך בתקופת זיכיון ארוכה יותר, שכאמור הוארכה ל-8 שנים.
חידוש נוסף ברפורמה מתייחס לנושא ההשקעה הכספית אותה מחויב הזכיין להשקיע בחממה. נכון לסוף דצמבר 2010, הוטלה על החממה האחריות לגיוס כסף בשיעור של 15% לפחות מהתקציב המאושר לכל חברת פרויקט חדשה ("מימון משלים"), ממקורותיה היא או ממקורות חיצוניים. עפ"י הרפורמה, מתחילת ינואר 2011, החממה או בעלי המניות שלה יחויבו להשקיע בעצמם את המימון המשלים.
נושא אחרון שטופל במסגרת הרפורמה הוא החזר המימון הממשלתי שניתן לחברות הפורטפוליו של החממה. עד לאחרונה, על החממה היה להחזיר מימון זה, שניתן כהלוואה, בתוך ארבע שנים מסיום תקופת החממה. כערובה להחזר ההלוואה, שִעבדה המדינה את מניותיה של החממה בחברות. במידה שהחממה לא עמדה בתנאי ההחזר, רשאית הייתה המדינה לממש את השעבוד ולהפוך לבעלת מניות בחברה. "מדובר בפתרון בעייתי מאוד מבחינת כל הנוגעים בדבר, ולכן החלטנו לעבור החל מינואר 2011 לשיטה שנהוגה במסלולים אחרים של המדען הראשי, המבוססת על תמלוגים מהכנסות", ציין סמולר.