ישראל ממוקמת במקום ה-38, יחד עם דרום קוריאה, בוטוצואנה, מאוריטניה וסלובקיה ב"מדד זכויות הקניין הבינלאומי לשנת 2011" של מכון ירושלים לחקר שווקים שפורסם היום (ג', 12.4.11), העוקב אחר מצב זכויות הרכוש האינטלקטואליות והכלכליות ביותר מ-129 מדינות.
למרות שזכויות רכוש אינטלקטואליות (הגנה על זכויות יוצרים, פטנטים ויצירות דומות) השתפרה בישראל, עולה מהמדד כי הגישה להלוואות ואשראי נחלשה ודירוגה הכולל של ישראל לא השתנה מאז השנה שעברה.
ארה"ב נפלה מן המיקום ה-15 ל-18 בהגנה על זכויות רכוש השנה. ירידה זאת בהגנה על זכויות הובילה את מנהלת ארגון איחוד זכויות הקניין בארה"ב, קלסי זאהורק, לציין כי "בעוד שארה"ב עדיין נהנית ממצב חזק יחסית של הגנה על זכויות רכוש, ההתדרדרות האחרונה שלה בדירוג צריכה להיות סיבה לדאגה".
מנהלת מכון ירושלים לחקר שווקים, קורין סאוור, מציינת כי ארה"ב מאבדת נקודות ותאבד גם השקעות וצמיחה כלכלית. היא הסבירה כי הסיבות העיקריות לירידה בהגנה על זכויות רכוש בארה"ב נובעות מהתערבויות ממשלתיות שנעשו לאחרונה ברגולציה ובשווקים ובהשתלטות על תחומי עסקים שנחשבו עד לפני זמן קצר כפרטיים, ושימוש לרעה בחוקי ההפקעה (“eminent domain”) על-ידי עשרות רשויות מקומיות, בעיקר במדינות ניו-ג'רסי ובקליפורניה.
סאוור מציגה מספר דוגמאות למקרים שהובילו לירידה של ארה"ב במדד:
- הרשות המקומית בסאן דיאגו, קליפורניה, הכריזה על 700 נכסים פרטיים בשכונת נשיונל סיטי כמתפוררים מבלי לנהל סקר אודות הנכסים, זאת על-מנת להפקיעם ולהעביר את השטח לטובת יזם נדל"ן המתכוון לבנות בתי מגורים. בין הנכסים שאמורים להיהרס נמצא גם מרכז אתלטיקה לנוער אשר הפך חנות נשק שהייתה במקום למרכז נוער, תוך מתן חינוך גופני ועזרה לימודית למאות ילדים עניים. קרלוס בריגן, מייסד המרכז, אמר: "זה הוא הרכוש שלנו. השקענו בו וכשמישהו אחר מגיע ואומר כי רכושך יהרס פשוט משום שהוא מחזיק ברעיונות אחרים לגבי מה שניתן לעשות... לתת את הנכס לבעל נכסים עשיר על-מנת שיעשה ממנו כסף... זה מקור הבעיה".
- הרשות המקומית במונט הולי, ניו ג'רסי, הורסת בתים השייכים לאזרחים מזדקנים בגילאים 70 עד 90 ולאזרחים אפרו-אמריקנים והיספנים, על-מנת להעמיד את השטח לטובת יזמות נדל"ן מפילדלפיה המבקשת לבנות בתי מגורים ומרכזי עסקים באיזור. הקהילה שנהרסה מנתה בעבר כ-300 משפחות וכ-100 מהן עזבו לאחר שאוימו על-ידי הרשות בהפקעת נכסיהן והתחלת הריסות הבתים. דיירים אשר סירבו למכור במחיר הנמוך שהוצע על-ידי הרשות התבשרו כי בתיהם ילקחו מהם למרות זאת על-ידי שימוש בחוקי ההפקעה. דיירים רבים עדיין מתגוררים בחדרים המחוברים לבתים שנהרסו; לא הוצעו להן אפשרויות לדיור במתחם החדש שיוקם ולא כסף בסכומים אשר יאפשר להם לרכוש בתים אחרים בסביבה.
- על-מנת לאפשר לאוניברסיטת קולומביה במנהטן, ניו-יורק, לבנות קמפוס חדש בהיקף השקעה של 6.3 מיליארד דולר, הוכרז שטח מהארלם כשטח מתפורר על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש בחוקי ההפקעה. המוסיקאי דייב ניס המתגורר באזור סיפק מבט אחר על ה"התפוררות": הייתה זאת שכונה בה בעלי מוסכים וחניות רכב התנדבו לתקן את הרכב שלו לאחר תאונה, והציעו לארגן קונצרט התרמה על-מנת לסייע לו לצאת מקשייו הכלכליים. מרכז איחסון ותחנת דלק הינם שני העסקים הקטנים האחרונים שנותרו בשכונה, המבקשים להמשיך להחזיק בעסקיהם, בעוד אוניברסיטת קולומביה והרשות המקומית מאיימות להשתלט עליהם.
נתוני הסקירה לגבי ארה"ב - תמרור אזהרה עבור ישראל
קורין סאור אומרת כי הסקירה החדשה צריכה להדאיג אותנו בישראל ומסבירה: "הדאגה לחוזקה העתידי של כלכלת ארה"ב מבוססת על הקשר שמראה הסקירה בין מדינות בעלות חוזקה כלכלית לבין אלו בהן יש הגנה חזקה על זכויות הרכוש. הגנה חלשה על זכויות רכוש קיימת בדרך כלל בעולם המתפתח, ומדינות בעלות הגנה טובה יותר על זכויות רכוש נוטות להיות בעלות הכנסה גבוהה יותר לנפש, והן מושכות יותר השקעות זרות ישירות".
על-פי סאור, "כאשר רשויות משתמשות בחוקי ההפקעה שלא במקרה נדיר בו מגינים על בריאות הציבור, אלא על-מנת להשתלט על בתיהם של העניים ועל עסקים קטנים, כדי להעביר את השטח לאנשי עסקים אחרים למטרות פיתוח כלכלי, הדבר גורם לאנשים להסס מלהשקיע בפיתוח בבתים ועסקים, זאת בשל חוסר הוודאות ביכולתם להחזיק ברכושם לאורח זמן".
הישראלים צריכים להיות מודאגים, אומרת סאור, משום "שארה"ב מוחלשת תחליש גם את הייצוא הישראלי לארה"ב". אף יותר מסוכן מכך, על-פי סאור, היא האפשרות שישראל תבקש להעתיק לישראל את המדיניות הגורמת לארה"ב לשקוע על-ידי פגיעה בזכויות הרכוש. סאור מונה שלוש דוגמאות:
- הנכונות של הממשלה והכנסת לשנות את רמות המיסוי שהוסכמו עם מחפשי נפט וגז לאחר שהתגלו מרבצי גז, מדגימה את חולשת כיבוד התחייבויות הממשלה וזכויות הרכוש. סאור אומרת כי דבר זה לא תוקן, אלא הפך אף למאיים יותר, בשל הבטחת הממשלה כי ההכנסות הנוספות שיילקחו מן היזמים יועברו לקרן מיוחדת שנועדה לקדם מטרות סוציו-כלכליות.
- סאור גם מתייחסת למצבם של ניצולי השואה בישראל, אשר על-פי נייר עמדה של מכון ירושלים לחקר שווקים, נושלו מזכויות הרכוש שלהם על-ידי ממשלת ישראל. יותר מ-800 מיליון שקלים שהינם רכושם של הניצולים מוחזקים על-ידי המוסדות הכלכליים והתרבותיים של הממשלה, בעוד החברה שהוקמה להחזרת רכוש ניצולי השואה החזירה לאחר שנתיים לפעילותה רק 5.5 מיליון ש"ח (בשווה ערך ברכוש) ל-10 יורשים מתוך רבים שהגישו תביעות.
- התפתחות מאיימת נוספת הינה לקדם תוכנית שנהגתה על-ידי סטודנטים באוניברסיטה העברית וגורמים בעיריית ירושלים, לכפות על זרים בעלי דירות בירושלים להשכיר את דירותיהם לסטודנטים כאשר הבעלים אינם בארץ. הצעה כזו עלולה להרחיק משקיעים מכל הסוגים מישראל לשנים רבות.
סאור מציינת כי תקנות הממשלה והפגיעות המחלישות את ההגנה על זכויות הרכוש בארה"ב הינן איום לחיוניות הכלכלית בעתיד, והן יהוו איום ליכולת של ישראל למשוך השקעות ולקיים צמיחה כלכלית.
מדד זכויות הקניין הבינלאומי מתמקד בשלושה תחומים עיקריים על-מנת להרכיב את המדד: הסביבה החוקית והפוליטית; זכויות הרכוש הפיסיות; וזכויות היוצרים והרכוש האינטלקטואלי. הסקירה מדגישה את ההבדל הכלכלי הגדול בין מדינות בעלות הגנה חזקה על זכויות רכוש ולבין אלו החסרות אותה. המדינות הנמצאות בחלקו העליון של המדד נהנות מתוצר לאומי גולמי של כ-38,350 אלף דולר לנפש; יותר מכפול מאשר אלו הנמצאות בחמישית הנמוכה של המדד, הנעות בין ממוצעים של 9,316 דולר ל-5,065 דולר ו-אף 4,785 דולר לנפש לשנה.
בראש טבלת ההגנה על זכויות הרכוש נמצאות פינלנד ושבדיה. גליון הציונים של ונצואלה מציב אותה בתחתית הטבלה.
