שופט בית משפט השלום בתל אביב, דן מור, מותח ביקורת קשה על התנהלותה של המדינה, אשר ביד אחת גרמה להתמוטטותו של עסק בשל עיכובים בתשלומים שהגיעו לו, וביד אחרת - הגישה כתבי אישום נגדו ונגד בעליו על אי תשלום מע"מ.
הדברים כלולים בגזר דינם של יהודה ואברהם וינגוט, שהיו בעלי שורה של מוסדות לימוד ובראשם להט"מ לקידום הכשרה טכנולוגית. מור זיכה אשתקד את השניים מהרוב המכריע של ההאשמות נגדם בגין עבירות מע"מ, והרשיע אותם בעיקר ברשלנות. וינגוט יוצגו בידי עו"ד קובי גולדמן ועו"ד בועז פיינברג.
בגזר הדין (ג', 12.4.11) מציין מור, כי הסיבה העיקרית לחובות המע"מ הייתה שהמדינה עיכבה חודשים ארוכים את התשלומים שהגיעו כחוק למוסדות שבבעלות וינגוט. הללו נאלצו לממן מכיסם את סכומי המע"מ שהיו נקובים בחשבוניות שטרם שולמו, ואילו המדינה נהגה בהם בצורה דווקנית והטילה עיקולים על כספים שהיא עצמה הייתה אמורה לשלם להם.
מור דוחה את התמונה שציירה המדינה, כאילו מדובר בעבריינים מתוחכמים וסדרתיים. הוא גם מותח ביקורת על כך שבטיעונים לעונש הציגה המדינה טבלה של חובותיהם למע"מ, אשר כללה גם הסכומים בגינם זוכו, והתבססה על שומות משרד מע"מ תוך התעלמות מהשגותיהם של וינגוט עליהן.
יתרה מזאת: המדינה ייחסה לווינגוט אישית את חובות החברות שניהלו, ואשר כבר קרסו ולא ניתן לגבותם. מאחר שאין כל ראיה לניהול החברות בתרמית ולכך שווינגוט משכו את הכספים לכיסיהם, אומר מור, אין כל סיבה לייחס להם את חובות החברות.
מור הזכיר, כי כאשר התגלו הליקויים בדיווחי החברות למע"מ, היו אלו וינגוט שפנו מיוזמתם למשרד מע"מ, הגישו דוחות מתוקנים וביקשו פריסה. הוא גם מציין, כי חלק מהטעויות בדוחות המקוריים היו לטובת מע"מ. לדבריו, סירובם של וינגוט לשתף פעולה עם חוקרי מע"מ לא היה הסתרה אקטיבית או השמדת ראיות, אלא נבע ממה שנתפס אצלם כהתעמרות מתמשכת מצד המדינה.
מור מונה שורה ארוכה של נסיבות להקלה בדינם של וינגוט: חלקה המרכזי של המדינה בהתמוטטות עסקיהם, תרומתם לחברה ולקהילה, מצבו הבריאותי של אברהם בן ה-78, העובדה שהמשפט נמשך חמש שנים בשל תיקונים על גבי תיקונים שהכניסה המדינה בכתב האישום (האשמות מהן זוכו) והתמוטטות מפעל חייהם.
מור גזר על יהודה וינגוט חמישה חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 שקל. על אברהם וינגוט נגזרו 75 ימי עבודות שירות וקנס של 10,000 שקל. המדינה כבר הודיעה, כי תערער על פסק הדין.
