בג"ץ הורה (8.5.11) למשרד הפנים לנמק בתוך חודשיים מדוע אינו מאשר חוק עזר של עיריית חולון להטלת אגרה על פינוי אשפה ממפעלים. הנשיאה
דורית ביניש והשופטים
אליקים רובינשטיין ו
ניל הנדל גם הורו למשרד להבהיר "את מדיניותו לעניין קביעת קריטריונים לחוקי עזר הנוגעים לפינוי אשפה ממפעלים תעשייתיים ומסחריים".
ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה שהגישה עיריית חולון, באמצעות עוה"ד עפר בר-און ורוית ברעם-מזור ממשרד שביט-בר-און-צין-יגור. העירייה טענה, כי הכינה את חוק העזר בנושא עוד בשנת 2007, אך מאז מסרב משרד הפנים לאשר אותו.
בעתירה נטען: "את סירובם לאפשר את פרסום חוק העזר תלו המשיבים בהוראות חוק העזר הנוגעות לגביית אגרה בגין פינוי פסולת ממפעלים. לגישת המשיבים, אין העותרת רשאית לחייב מפעלים באגרה בגין פינוי פסולת, הואיל ולדידם גם פינוי פסולת ממפעלים, ויהיו טיבה וכמותה אשר יהיו, הינה פעולה הנכללת בגדר שירותי הליבה, אותם חייבת הרשות המקומית להעניק לתושבי הרשות.
"ודוק: אין ענייננו באגרה בגין פינוי פסולת ביתית אשר לית מאן דפליג שאיסופה והטיפול בה הינם חלק מהשירותים שמספקת העותרת לתושבי הרשות ואף למפעלים למיניהם. אגרת פינוי הפסולת ממפעל הקבועה בחוק העזר, עניינה בפסולת תעשייתית מובהקת, קרי - פסולת שמייצרים מפעלים כחלק מהליכי הייצור והעיסוק שלהם ו/או כתוצאה מהם".
לטענת העירייה, "המשיבים נוקטים בפרשנות משפטית שגויה אשר איננה מתיישבת עם הדין והפסיקה החלים בענייננו. שכן, לא זו בלבד שהעותרת רשאית לחייב מפעלים באגרה לפינוי פסולת וזאת מכח הסמכות אשר הוענקה לה מפורשות בפקודת העיריות, אלא שזו דרך הפעולה החוקית, המתבקשת, הראויה והסבירה ביותר להסדיר נכונה את הטיפול בכמויות העצומות של הפסולת המיוצרות על-ידי מפעלים".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
