בשנת 2002, בהיותו ראש עיריית ירושלים, נסע
אהוד אולמרט לחו"ל בין היתר במימונם של ארגונים שזהותם אינה ידועה כיום. כך התברר בחלק האחרון של עדותו בפרשת ראשונטורס (ג', 14.6.2011), בו סקר נסיעות באותה שנה שנותרו בחוסר או שהיו מאוזנות - בניגוד לנסיעות שבכתב האישום, בהן נוצרו עודפים. בסך-הכל נוצר באותה שנה חוסר של 17,000 דולר.
גם נסיעות אלו הוזמנו במשרד ראשונטורס, ומסמכיו הם היחידים שתיעדו אותן. אולמרט לא הסביר האם וכיצד כוסו בסופו של דבר חוסרים אלו. הוא שב והדגיש, כי לא היה עליו לכסות חוסרים אלו מכיסו, שכן מדובר היה בנסיעות עבור ארגונים שונים ולא בחופשות פרטיות. על-פי כתב האישום, בחלק מהמקרים כוסו החוסרים באמצעות העודפים שנוצרו בנסיעות האחרות.
"לא ידעתי לא על עודפים ולא על חוסרים", אמר אולמרט. "כאשר למדתי על החוסרים הללו, זה הדהים אותי והפתיע אותי, כי זה לא היה צריך להיות. לא הייתה צריכה להיות בעיה כזאת. לא היה דבר כזה, שאם הייתי רוצה לנסוע למטרה מסוימת, שלא אמצא מימון - דבר שאף פעם לא עשיתי. אם נסעתי, מישהו היה חייב להזמין אותי וידעתי שהוא מממן את הדבר הזה".
"אם יש חוסרים, זה מתנהל שלא כהלכה"
לדברי אולמרט, "אם הייתי יודע על נסיעה אחת של חוסר, שיש מצב שאני נוסע וזה לא משולם - זה היה מטופל. בו במקום שולה [זקן - א.ל] ואני היינו בודקים את זה, קובעים נהלים ובקרה, כי בסוף דברים כאלו נופלים עלי. הייתי מזמן את האחראי על הנסיעות שלי, מבקש לדעת מי צריך לשלם, מה נעשה כדי שישלמו, ותנו לי דיווח בעוד שבועיים אם זה נסגר, ואם לא - האם צריך שמישהו אחר יתקשר ביתר תקיפות, כי אם מישהו הזמין זה אומר שהוא התחייב.
"אם יש חוסרים, אתה צריך להגיע למסקנה שעלולים להיות גם עודפים, כי זה מתנהל שלא כהלכה, והייתי מוודא שהדברים מתנהלים כהלכה", הוסיף.
במרץ 2002 נסעו אולמרט ורעייתו עליזה ליום אחד לפריז, כאשר כרטיסו של אולמרט שולם בידי יהודי צרפתי בשם פייר ברנרד, ואילו כרטיסה של רעייתו נותר בחוב. לדברי אולמרט, המטרה המקורית של הנסיעה לפריז הייתה השתתפות בתערוכת אמנים ישראלים בה הציגה רעייתו (שהיא ציירת), ולכן ברנרד - המארגן - אמור היה לשלם תמורת הכרטיס שלה. נסיעתו של אולמרט הייתה אמורה להיות ממומנת בידי עיריית ירושלים או הקרן החדשה לירושלים, שכן הוא נפגש במהלכה עם ראש עיריית פריז. בפועל, נוצר חוסר של 1,500 דולר.
באפריל 2002 נסע אולמרט לניו-יורק בהזמנת מוזיאון ארצות המקרא בירושלים, וכאן נוצר חוסר של 11,000 דולר לאחר שהמוזיאון שילם 2,000 דולר בלבד. אולמרט אמר, שאינו יודע להסביר כיצד נוצר החוסר.
הביקור של המאבטחים בדיסניוורלד
בטיסתו של אולמרט לניו-יורק ביוני 2002 עבור הבונדס, נוצר חוסר של יותר מ-3,000 דולר. ואולם, גביית התשלומים עבור מאבטחיו יצרה בסופו של דבר עודף של 280 דולר, אשר הועברו לחשבון "אולמרט פרטי".
בנסיעה נוספת של אולמרט לארה"ב, ארגנטינה וברזיל באוגוסט 2002, נוצר חוסר של למעלה מ-5,500 דולר. את העלויות כיסו הסוכנות היהודית, הדסה וארגון נוסף. מנסיעה זו זכר אולמרט, כי כאשר היו שלוש שעות הפסקה, הסדירו נשות הדסה לו ולמאבטחיו ביקור בדיסניוורלד. "כל המאבטחים הצעירים שלי היו חייבים להיות אתי שם, ואני זוכר שאחרי שלוש השעות הללו היה לי כאב ראש של שלוש שעות", אמר בחיוך.
חוסר של למעלה מ-3,700 דולר נוצר בנסיעה של אולמרט ורעייתו לעיר ניס שבצרפת, במטרה לגייס כספים מהקרן של משפחת אדמונד ספרא. אגב כך גילה אולמרט, כי שאול אייזנברג הסכים לתרום 40 מיליון דולר להקמת מוזיאון לאמנויות הבמה בירושלים, בבית החולים למצורעים מול תיאטרון ירושלים, אך נפטר בטרם העביר את תרומתו. בעקבות זאת, ניסה אולמרט ללא הצלחה להשיג תרומה של 100 מיליון דולר מלילי ספרא, אלמנתו של אדמונד.
באוקטובר 2002 נסע אולמרט לשבוע לארה"ב, כאשר לחלק מהנסיעה הצטרפה עליזה. את הנסיעה מימנו יד ושם וארגון נוצרי אמריקני, אך נותר חוסר של קרוב ל-10,000 דולר. הסניגורית נוית נגב שאלה האם ייתכן שאת נסיעתה של עליזה אמור היה לממן, והוא השיב: "אין דבר כזה שהיא מתלווה אלי אם אין לה תפקיד למלא", ולכן גם נסיעתה לא הייתה על חשבונו ולא זה החוסר שנותר.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
