בשדולה הפרלמנטרית למען ירושלים נערך (יום ד', 29.6.11) כינוס בכנסת בנושא הקמת רכבל למען קידום הנגישות אל ירושלים הקדומה.
הרעיון להקמת רכבל משער האשפות ועד למשרד המדפיס הממשלתי הוא פרי עבודת מומחים ממושכת שמתבססת על המלצות צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים. בכינוס, שאותו יזמה תנועת "צעירים למען ירושלים", הוצגה הצעת החוק "בניית רכבל למען קידום נגישות בירושלים הקדומה", שהגישה השדולה בחודש שעבר, במטרה להקל על נגישות תיירים ומטיילים לאתרי ירושלים הקדומה.
על-פי התוכנית, הרכבל יוקם ויפעל בטכנולוגיה ידידותית לסביבה מבחינת זיהום האוויר ורעש ללא פגיעה במראה הנופי של האזור. הרכבל מסוגל להעביר כ-4,000 נוסעים בשעה השקול כנגד 3,000 אוטובוסים ויחסוך את הרעש, הצפיפות והפקקים ברחובות העיר העתיקה. מעבר לכך, רכבל ימתן את התנועה הפרטית סביב העיר העתיקה וימנף תיירות פנימית וחיצונית וכך ישפר את דרכי הגישה אליה, וזאת מבלי להזכיר שמדובר גם באטרקציה חווייתית של נסיעה ברכבל שקוף מעל הרי ירושלים אל מול החומות. על-פי התוכנית הכלכלית שגובשה, מדובר בפרויקט קל ומהיר להקמה אך מעבר לכך הוא גם כלכלי ומשתלם: כמות המבקרים הגדולה והתשלום עבור הנסיעה ברכבל – תכסה מהר מאוד את עלות הקמתו.
רכבל סודי פעל בירושלים במלחמת הקוממיות וקישר בין הר ציון הנצור, שם נמצאו עשרות לוחמים מחטיבת ירושלים לבין העמדה הישראלית בבית החולים סנט ג‘והן בצידו המערבי של גיא בן הינום. פיתח אותו אריאל חפץ, שהיה מפקד חיל ההנדסה של האצ"ל ועוזר קצין הנדסה בחטיבת עציוני בצה"ל. מטרתו הייתה להעביר ציוד, תחמושת ופצועים והוא כונה בשם קוד צבאי "דרך אבשלום".
הוא הורכב מכבל פלדה באורך כ-200 מ‘, שנמתח מעל גיא בן הינום בגובה מירבי של 50 מטרים, אליו התחברה קרונית בעלת כושר משא של כ-250 ק"ג. הנסיעות לכל כיוון ארכו שתי דקות והן התבצעו בלילות, כדי להסוות את פעילותו מחיילי הלגיון הירדני. בשעות האור, הורד הכבל לקרקע ולא היה נראה. הרכבל היה בשימוש סדיר כחצי שנה אבל נשאר מוכן לפעולה עד מלחמת ששת הימים מחשש שהר ציון ינותק בשנית.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר בכינוס כי כבר כיום יש כמות תיירים עצומה וכשמגיעים כ-150,000 תיירים בחודש הצפיפות בלתי נסבלת. ובאופן אוטומטי כשהתייר לא יכול לנסוע גם האזרחים אינם יכולים לנסוע בה. "אני זוכר את הרכבל במלחמת השחרור בהר ציון. יש דברים שגם נראים קשים – כמו קרונות רכבל שיעברו מעלינו – הם מצריכים תעצומות למען הדורות הבאים. זהו רעיון שצריך לבחון אותו על כל היבטיו ואם יש לו גם היתכנות כלכלית יש לשקול את קידום התוכנית".
יו"ר השדולה הירושלמית בכנסת, ח"כ
יוליה שמאלוב ברקוביץ', אמרה כי בעיית הנגישות לעיר מונעת מתיירים לחזות בנפלאותיה, ואף פוגעת בהכנסות בעלי העסקים. "אין ספק כי הרכבל מהווה פתרון נוח שיגביר את כמות המבקרים – ואף יהווה אטרקציה תיירותית מהנה לכל המשפחה ומוקד משיכה אפילו לירושלמים".
ח"כ
ישראל חסון, לשעבר ראש מרחב ירושלים וסגן ראש השב"כ, אמר כי הבעיה היא ההתייחסות לירושלים ולחזון התכנוני שלה. "מי שלא חושב 60-50 שנה קדימה, ונערך מבחינה תכנונית להכיל בעתיד כ-50 מיליון תיירים, חבל על זמנו. מי שלא חושב על ירושלים במונחים של חופש פולחן והגעה לכלל הדתות ולאפשר לכל הדתות לקיים את פולחנן הוא טועה. היעד, לדעתי, של הרכבל חייב להיות לעיר העתיקה לירושלים ולמקומות הקדושים לכל הדתות".
סקר שנערך על-ידי מכון סמית' וממצאיו נחשפו בכינוס גילה כי 66% מהציבור תומך בהקמת רכבל בעיר העתיקה. 87% מהנשאלים ענו כי בעיית התחבורה היא גורם לאי-הגעה לביקור בעיר העתיקה, ושהקמת רכבל תגרום להם לבקר יותר בירושלים.
באירוע השתתף נדב מרוז, מנכ"ל תוכנית אב לתחבורה שעוסק בנושא בשנים האחרונות. מרוז יוזמן לדיון נוסף בשדולה הירושלמית לאחר הפגרה, שבו יציג את החלופות הרלוונטיות במסגרת הפרויקט.
בתנועת צעירים למען ירושלים אמרו כי הרכבל יהווה סנונית ראשונה לפרויקטים רבים שעמלה עליהם במטרה לעודד תיירות בעיר ירושלים.
