דוח מבקר המדינה, אשר מתפרסם אחר הצהרים (יום ד', 30.7.03), מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשרדים הממונים על אכיפת החוק, לסגירת תחנות הדלק הפיראטיות בישראל. בארבע השנים האחרונות, הלך וגדל מספרן של התחנות הפיראטיות בישראל. נוסף על הקמתן והפעלתן בניגוד לחוק, רבות מתחנות אלה יוצרות מפגעים תחבורתיים, סביבתיים ובטיחותיים ועלולות לפגוע בלקוחות, בשל היעדר פיקוח על מוצרי הדלק שהן מוכרות.
פעילותן הממושכת של התחנות הפיראטיות, מעידה על אוזלת ידם של משרדי הפנים, התשתיות הלאומיות, איכות הסביבה והעבודה והרווחה בטיפולם בסגירת התחנות. משרדי הממשלה לא נקטו במועד הביקורת את כל האמצעים העומדים לרשותם, לשם סגירתן של תחנות אלה וצמצום התופעה.
למעט פרסום חוזר מנכ"ל משרד הפנים לרשויות המקומיות, שבו צויינה החשיבות של מניעת התפשטות תופעת התחנות הפיראטיות, לא נקט משרד הפנים בצעדים ממשים בתחום זה.
ברוב התחנות הפיראטיות אין אמצעים לכיבוי אש. נציבות הכבאות וההצלה לא עשתה ביקורת ביוזמתה בתחנות אלה.
הרשויות המקומיות הגישו כתבי אישום נגד חלק מהתחנות הפיראטיות, אך בשל העומס בבתי המשפט, הטיפול בהן מתמשך. כך למשל, עיריית ירושלים לא השכילה להוציא צו סגירה מינהלי מיד עם היוודע לה על הקמת תחנה פיראטית והפעלתה, וגם כשהוצא צו סגירה מינהלי, או כשבית המשפט אישר צו סגירה שיפוטי, לא נקטה העירייה את כל האמצעים שברשותה כדי לאכוף את הצווים.
בצפת, נמצאו שבע נקודות תדלוק סולר שבעליהן לא הגישו בקשות לרישיון עסק, והעירייה לא ידעה על קיומן של שש מהן. העירייה לא נקטה פעולות הרתעה, לא הוציאה צווי סגירה מינהליים והתכוונה להעביר את הטיפול בנושא לידי בית המשפט, בלא לממש כראוי את ההליך המינהלי.
מדוח מבקר המדינה עולה, כי עד למועד סיום הביקורת, בדצמבר 2002, לא השתמשו הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה כלל בכלי האכיפה - החרמה של הציוד המשמש את התחנות. היועץ המשפטי לממשלה קבע, עוד ביולי 2001, כי אכיפת החוק על התחנות הפירטיות תרוכז בידי משרד התשתיות הלאומיות, ואף הוסמכו פקחים של משרד זה לחקירה ולתביעה בתחום חוק רישוי עסקים, חוק התכנון והבנייה וחוק התקנים. אולם, כל אלה לא הביאו להגברת האכיפה המיוחלת.
לדעת מבקר המדינה, לצורך המאבק בתחנות הדלק הפירטיות יש לאחד את כל הכוחות והאמצעים, הן של השלטון המרכזי והן של השלטון המקומי. יש צורך למנות גוף מוביל בעל סמכויות, דוגמת צוות בין-משרדי, שיתווה מדיניות, יקצה משימות ויגדיר תחומי אחריות, יתאם בין הגופים הפועלים בתחום זה ויקיים מעקב ובקרה על פעולותיהם.