ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ד', 9.11.11) להכין לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן, בנושא הקלטה ופרסום תנאי התקשרות בעסקות מתמשכות והקלטת עסקות טלפוניות.
הצעת החוק הראשונה, של חברי הכנסת
אורי אריאל, נועדה לחייב את החברות המבצעות מכירות בטלפון להקליט את השיחות עם הלקוחות וכן לאפשר ללקוח גישה להקלטה באתר האינטרנט של החברה. כמו-כן מבקשים המציעים לחייב את החברות להעניק לקוחות שנגבו מהם חיובים שגויים פיצוי בסך 500 שקל בגין כל חיוב שגוי. ההצעה השנייה, של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מבקשת לחייב עסקים המבצעים מכירה טלפונית להקליט את השיחה ובעסקות שמחירן אינו זניח אף יחויבו לשמור את ההקלטה לחצי שנה לפחות ולאפשר ללקוח לקבל את ההקלטה.
ח"כ אריאל הסביר את הצעתו ואמר כי "היא נועד ליצור מציאות שבה הצרכן יפסיק לרדוף אחרי החברות הגדולות והנטל לטיפול בתלונותיו יעבור אליהן". לדבריו, "ההצעה מתמודדת עם מה שזכה לשם 'שיטת מצליח', שבה חברות רבות מוסיפות חיובים קטנים לחשבונות הצרכנים במה שהפך למגפה".
ח"כ לוי אבקסיס סיפרה על מקרה אישי, שבו רכשה פוליסת ביטוח בטלפון, וכשהגיעו לה החיובים היא גילתה שוני מהותי בין מה שהוצג לה בשיחה לבין הפוליסה והחיוב בפועל. היא הבהירה שהצעתה נועדה לחייב את כל החברות להקליט את השיחות, לשמור אותן למשך חצי שנה ואף להציגן ללקוח לפי דרישתו.
עו"ד חנה טירי מהרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת ביקשה לא להחיל על בעלי העסקים חובת הקלטה, אלא את חובת הגילוי במקרה שבו בוצעה הקלטה. לטענתה, הטלת החובה להקליט את כל השיחות ולשמור אותן במאגר תטיל על עסקים קטנים עלויות גבוהות. דברים דומים אמר מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, יוסי פתאל, שלדבריו חובת ההקלטה עולה יותר מעלות אחזקת סוכנות נסיעות קטנה והיא תביא לסגירת עסקים רבים.
יועץ שר התקשורת קובי שמש אמר מנגד כי מדובר בתיקון צרכני מהמדרגה הראשונה וכי הוא לא מבין את התנגדות משרד התמ"ת. "היום אין בעיה טכנולוגית להקליט שיחות ואין מניעה לחייב את העוסקים, מה גם שתקופת שמירת ההקלטה היא קצרה", אמר. שמש אף טען כי הרשות להגנת הצרכן לא עושה די בהתמודדות עם פרסומים של חברות שונות שלעיתים מטעים את הציבור. יגאל אכטנברג מארגון אמון הציבור ציין כי בארגון מתקבלות בשנה בין 12 ל-15 אלף תלונות בנושא הזה. לדבריו ההצעה של ח"כ לוי אבקסיס תסייע להתמודד עם 25% מהתלונות בסלולר ו-20% מהתלונות בענף הרפואה הדחופה.
ח"כ לוי אבקסיס ציינה כי חברתה, שהיא בעלת עסק קטן, קנתה ביוזמתה תוכנה להקלטה ושמירת השיחות, שעלתה לה פחות מ-2,000 שקל. בעקבות דבריה של עו"ד טירי, לפיה הרשות להגנת הצרכן מתנגדת לחובת ההקלטה בשל העלויות, ביקש ח"כ
ישראל חסון (קדימה) לדעת האם משרד התמ"ת בדק את העלויות של הגבייה העודפת מהצרכנים. ח"כ לוי אבקסיס התייחסה לכך ואמרה כי אם לא תהיה חובת הקלטה מי שירוויח מכך יהיו בעלי העסקים, שיש להם אינטרס לשמור אצלם את הגבייה העודפת. לדבריה, בידי החברות ישנם מיליארדי שקלים עודפים שנגבו מהצרכנים.
חברי הכנסת אף הסבירו לנציגי החברות כי ההצעות מייצגות גם את האינטרס שלהן. שכן היא נועדה להגביר את האמון בין הצרכנים לבעלי העסקים. מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות פתאל טען כי ההצעה מחילה על העסקים בישראל חובה שלא חלה על העוסקים בחו"ל, וכך תבריח את הצרכנים לבצע את העסקות עם חברות זרות באינטרנט. בתגובה לכך, הסבירה לו לוי-אבקסיס כי הצעת החוק תיצור בדיוק את המצב ההפוך, שכן הצרכנים ידעו שיקבלו מהחברות הישראליות בדיוק את מה שהזמינו ולכן יעדיפו אותן. אריאל הוסיף כי ההצעות היו צריכות להיות בכלל פרי יוזמה של הרשות להגנת הצרכן וקרא לה לשנות כיוון ביחסיה אליהן.
חברי הכנסת החליטו שלא לקיים הצבעה על-מנת לבחון אם לכלול בהצעות הבטים נוספים, בהם השאלה האם לחייב את בעלי העסקים להקליט כל שיחה של מכירה טלפונית או רק שיחות בעסקות מתמשכות. כמו-כן תבחן הוועדה האם להרחיב את ההצעות והטיל במסגרתן את חובת ההקלטה גם על חברות הביטוח וחברות נוספות. עוד תיבחן האפשרות להטיל חובה לשמור גם מידע בהתקשרויות שנעשו בצ'אטים באינטרנט.
