"דבריו של מזוז נגד קצב - תקלה קשה"

בית המשפט העליון מותח (יום ה', 10.11.11) ביקורת חריפה על מני מזוז, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בזמן פרשת קצב, בשל הראיון לטלוויזיה בו הגדיר את קצב כ"עבריין מין סדרתי" בעיצומה של החקירה נגדו.

בהתייחסו לטענת הסניגורים בדבר הגנה מן הצדק, בין היתר בשל דבריו אלו של מזוז, אומר השופט סלים ג'ובראן: "אנו סבורים, כי אין זה נכון שהיועץ המשפטי לממשלה יתייחס בתקשורת התייחסות מרשיעה או התייחסות המנתחת את הראיות. התנהלות זו מהווה תקלה קשה ומצערת וטוב היה לו הדברים שנאמרו לא היו נאמרים כלל, במיוחד לא מפי הגורם המשפטי הבכיר ביותר במערכת התביעה, אשר ללא ספק משפיע על עיצוב דעת הקהל. אל לו ליועץ המשפטי, כמו גם יתר האחראים על אכיפת החוק, להיגרר אחר התקשורת ולהתבטא באשר לראיות או רמת ומידת החשדות בטרם גובשה העמדה אם להעמיד לדין או לסגור התיק. על גורמי אכיפת החוק ליתן דיווחם בצורה עניינית, ממלכתית ותוך נקיטת משנה זהירות, על-מנת שלא לקחת חלק בכל המתרחש בזירה התקשורתית.

"עם זאת, לכל אורך הטיפול בתיק, הבהיר היועץ המשפטי לממשלה שוב ושוב כי אין מדובר עדיין בהחלטה סופית והדגיש את הזהירות בה יש להתייחס לדברים בשלב זה". מדברי השופטים ניתן להבין, שאילו היה מזוז נמנע מזהירות מינימלית זו, ייתכן שטענת ההגנה מן הצדק הייתה זוכה לאוזניים קשובות יותר.


לא דיברו בשני קולות


בפסק הדין המלא, מותח ג'ובראן ביקורת נוספת על מזוז: "אם חתם היועץ המשפטי על הסדר טיעון הכולל עבירות מינוריות עם נשיא המדינה, בשל מה מצא לנכון לומר קבל עם ועדה, כי מדובר בנשיא שהתנהג לאורך שנים בעבריינות מין סדרתית? יתרה מכך. אם היועץ המשפטי לממשלה כבר הכריע בשנים 2007-2006 קבל עם ועדה ובטרם הוגש כתב אישום, כי המערער הינו עבריין מין סדרתי, מתקבל בציבור הרושם, כי הדין כבר נחרץ ואין עוד המערער מוחזק בחזקת חף מפשע".

לצד ביקורת קשה זו, דחה בית המשפט העליון את הטענה כאילו מזוז והפרקליטות דיברו בשני קולות, כאשר תחילה הגנו על עסקת הטיעון עם קצב בנימוק שאין די ראיות לאונס של א', ולאחר מכן העמידו אותו לדין בפרשה זו. ג'ובראן אומר, כי לקצב לא ניתנה כל התחייבות שלא יועמד לדין על האונס, וכי בזמן שבין ביטול עסקת הטיעון לבין העמדתו לדין, הצטברו ראיות נוספות. בכך מקבל מזוז מבית המשפט העליון גיבוי להחלטותיו המרכזיות לאורך הפרשה.