היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, אינו עומד בהבטחתו לוועדה לביקורת המדינה בנוגע לפיקוח על הפרקליטות. לפני תשעה חודשים הודיע וינשטיין לוועדה, כי הקים צוות במשרדו שיבדוק את הנושא וידווח בתוך חודש וחצי - אך עד היום לא נמסרו מסקנות כלשהן של אותו צוות.
הוועדה תשוב ותדון (יום ב', 14.11.11) בדרישתם של הח"כים
אורי אריאל (האיחוד הלאומי, חבר הוועדה לבחירת שופטים) ו
ראלב מג'אדלה להקים גוף ביקורת על הפרקליטות.
בישיבה הקודמת אמר שר המשפטים,
יעקב נאמן: "מיד עם כניסתי לתפקיד דנתי עם
מבקר המדינה בעניין, אך לצערי עברו שנתיים וטרם רואים תוצאות. בדיקת הפרקליטות נועדה לסייע לאזרחי המדינה וסמכויות המבקר לא ייפגעו עקב הקמת ביקורת בפרקליטות. חובה להקים גוף כזה, ובעיקר שיטפל בסחבת בטיפול בתיקים הסובלים מעינוי הדין. הפרקליטות חייבת לעבור ביקורת צמודה".
יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ מבקר המדינה לענייני שחיתות, הוסיף אז, כי הפרקליטות היא הגוף היחיד במדינת ישראל שאין עליו ביקורת פנימית או כתובת לתלונות האזרחים.
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, התנגד להקמת גוף כזה: "אסור לנגוס, לצמצם או לפגוע בסמכויות המבקר. הפרקליטות נמצאת תחת ביקורתנו, ובעבר עסקנו בה לא מעט. אני בעד הקמת גוף פנימי בפרקליטות, אך לא חיצוני, שיהיה ממונה על תלונות הציבור". גם עו"ד גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טען באותה ישיבה, כי "גוף מבקר עלול לפגוע בעצמאות הפרקליטות".
בהצעת החוק: כתב אישום, קובלנה וסיום כהונה אריאל,
אריה אלדד,
דוד אזולאי ו
נסים זאב הגישו הצעת חוק להקמת נציב תלונות ציבור על הפרקליטות. על-פי ההצעה, הנציב יקבל תלונות מכל אדם שרואה את עצמו נפגע מהתנהגות של פרקליט במסגרת תפקידו, אך גם שר המשפטים ופרקליט המדינה יהיו רשאים לבקש ממנו לברר עניין הנוגע להתנהלות פרקליט. יצוין, כי כיום ניתן להגיש תלונות למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור, אך זאת בעיקר על תפקודה המינהלי של הפרקליטות ולא על ההיבטים המקצועיים של פעילותה.
לפי ההצעה, אם עלה חשש פלילי במעשהו של הפרקליט, הנציב יביא את העניין לידיעתם של היועץ המשפטי, שר המשפטים ופרקליט המדינה, שיחליטו אם להגיש נגדו כתב אישום. אם יעלה חשש לעבירה משמעתית, הנציב יהיה רשאי להמליץ לשר המשפטים על הגשת קובלנה נגד הפרקליט לבית הדין המשמעתי, ובמקרים חמורים אף להמליץ על סיום כהונתו.