סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה), הדף (יום ג', 15.11.11) בדיון בוועדת הכספים את הטענות נגדו ונגד משרד הבריאות על כך שבתקופתו חל קיטון תקציבי בסל התרופות והודיע כי "הוא הבהיר למנכ"ל משרדו, פרופ' רוני גמזו, שלא יאשר כל קיצוץ בסל התרופות".

"אכן הייתה בקשה כזו של המנכ"ל", הודה סגן השר, אך הוא אמר שהוא דחה אותה. "פעלנו רבות ואף שילמנו מחיר יקר על חשבון מטרות אחרות על-מנת להגדיל את התוספות לסל התרופות. ב-2003 סל התרופות לא זכה כלל בתוספות וב-2004 התוספת עמדה על 60 מיליון שקל כשחברת הכנסת רחל אדטו הייתה חברת ועדת סל התרופות ולא התפטרה ממנה ועל-כן תמוה מה גרם לה לשנות עמדה ואף לתמוך בהתפטרות של חברי ועדת הסל. מחירי התרופות ירדו ועל-כן לא ניתן להשוות נומינלית בין התוספות השונות לסל".

העלאה אוטומטית של 2% בשנה

ההתייחסות של ליצמן לח"כ אדטו נעשתה בעקבות קריאתה בוועדה לעידכון סל התרופות בשיעור של לפחות 2% בשנה באופן קבוע. היא דרשה מסגן שר הבריאות להתנגד נחרצות לקיצוץ בתקציב הסל. אדטו תקפה את סגן השר ליצמן ואמרה: "תקציב סל הבריאות השנה הינו הנמוך מזה שנים ולאחר שכבר עמד על 450 - 600 מיליון שקל ירד ל-300 מיליון שקל ועתה מבקש מנכ"ל משרד הבריאות לקצץ 'מעשר' לטובת הקטנת ההשתתפות העצמית בעת רכישת תרופות".

אדטו ציינה כי "סל התרופות לא יכול לשמש מקור תקציבי למטרות אחרות, טובות ככל שיהיו. השנה מדובר בבקשות למימון תרופות בהיקף 3 מיליארד שקל, כשהתוספת לתקציב הסל היא הנמוכה ביותר בשנים האחרונות. על התקציב שנותר בסל לא ניתן להתפשר".

שחיקה טבעית עקב גידול האוכלוסיה

ח"כ איתן כבל (עבודה) אמר כי "כל הנושאים הבריאותיים הם בעלי חשיבות עליונה. יש שחיקה טבעית של תקציב סל התרופות, שכן אוכלוסיית המדינה גדלה וכך גם הצרכים הרפואיים. בנוסף, המחקר והטכנולוגיה מתפתחים והדבר גם מגדיל את עלויות הטיפולים הרפואיים. לכן המצב בנושא סל התרופות קשה יותר מכל השנים האחרונות. הדרישה היא להחזיר את סל התרופות לקדמותו מלפני שלוש שנים ואף להגדיל אותו".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "באופן ציני ומרושע במקום 600 מיליון שקל הנדרשים לצורך מתן מענה לצרכים הרפואיים של האוכלוסיה, כפי שהמליצו הגורמים המקצועיים, נותרנו עם תוספת של 300 מיליון שקל וגם מזה רוצים לקצץ. הטכניקה של האוצר - לוחצים תקציבית על משרד הבריאות ואז זה נאלץ לשנות סדרי עדיפויות במסגרת תקציבו".

בגלל שחיקת הדולר - מחירי התרופות ירדו

יאיר זילברשטיין, נציג אגף התקציבים באוצר, הגיב לטענות ואמר כי "בשלוש השנים האחרונות ירדו מחירי התרופות בגלל ירידת שער הדולר וכן בגלל החלטת הוועדה להוריד את מחיריהן ולכן המספר של 300 מיליון שקל של היום אקוויוולנטי לחלוטין ל-450 מיליון שקל מלפני כמה שנים. מעבר לזה, סל התרופות התעדכן בלמעלה מ-2 מיליארד שקל השנה וה-300 מיליון הם מעבר לגידולים האחרים בתקציב, הם תוספת לרכישת תרופות חדשות".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, ציין כי "300 מיליון שקל לסל הבריאות הם מתחת למינימום הנדרש על-מנת לענות על צרכי האוכלוסיה", וחבר הנהלת ארגון צרכני הבריאות, מידד גיסין, ציין כי "השאיפה להקטין את שיעור ההשתתפות ברכישת תרופות מבורכת אך לא יכולה לבוא על חשבון סל התרופות. להפך, יש להגדיל ב-2% בשנה את סל הבריאות לאחר החזרתו לרף הקודם של 450 מיליון שקל".

יו"ר האיגוד להמטולוגיה ולעירוי דם, פרופ' עופר שפילברג, הוסיף: "מי שייפגעו מקיצוץ בסל התרופות אלה החולים הקשים ביותר ".