תשע"א: עלייה במספר הלומדים לתואר שני

מבין 251.8 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע"א, 75% (189.2 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 20% (50.8 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4% (כ-10.6 אלף) למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה. בהשוואה לתש"ע, מספר הסטודנטים לתואר ראשון גדל ב-2.4%, אבל מספר הסטודנטים החדשים, גדל בחצי אחוז בלבד. מספר הסטודנטים לתואר שני גדל ב-7.5%, בשעה שמספר הסטודנטים לתואר שלישי נותר יציב - כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (יום א', 20.11.11) הלמ"ס.

מדעי החברה, ניהול ומשפטים - הנפוצים ביותר

מהנתונים עולה כי שיעור הנכנסים ללימודי תואר ראשון בישראל הינו 60% מקרב מסיימי התיכון גבוה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000 (48%) ודומה לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה-OECD (59%).

תחומי הלימוד הנפוצים בישראל הם מדעי החברה, ניהול ומשפטים ושיעורם ב-2009 הגיע ל-46% מכלל הסטודנטים. זהו השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD (למעט טורקיה), שבהן בממוצע רק כשליש (34.6%) מהסטודנטים לומדים בתחומים אלו.

הנשים מהוות רוב בכל התארים

שיעור הנכנסים להשכלה גבוהה מקרב מסיימי התיכון בישראל, גבוה יותר בקרב נשים (66%) לעומת גברים (53%). 56.5% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"א במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, הן היוו רב בכל התארים: 55.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 59.2% מהלומדים לקראת תואר שני 52.4% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-76.9% מהלומדים לקראת תעודה.

המקצועות המבוקשים יותר: ארכיטקטורה ובינוי ערים

באוניברסיטאות, המקצועות ארכיטקטורה ובינוי ערים, רפואה ורפואת שיניים היו בעלי הביקוש הרב ביותר בקרב המועמדים, יחסית להיצע מקומות הלימוד. על כל סטודנט שהתקבל למקצועות אלו היו כ-4 מועמדים. לעומת זאת במדעי הרוח הכלליים ובלימודים כלליים במדעי החברה כמעט כל המועמדים התקבלו.

גם במכללות האקדמיות, ארכיטקטורה ובינוי ערים היה המקצוע המבוקש ביותר יחסית להיצע מקומות הלימוד, על כל סטודנט שלמד ארכיטקטורה ובינוי ערים, עיצוב אופנה או תקשורת חזותית היו כשלושה מועמדים שביקשו ללמוד את המקצועות הללו

לעומתם במקצועות כגון בנקאות, לוגיסטיקה הנדסת בניין וביטוח היו רק 1.2 מועמדים על כל מועמד שהתקבל ולמד. ללימודי המשפטים במכללות (הלא מתוקצבות) היו מעל 5,000 מועמדים אשר שלושה רבעים מהם התקבלו. באוניברסיטאות בהן הלימודים מתוקצבים, היו קרוב ל-1,500 מועמדים ורק כמחציתם התקבלו.

3.8 שנים בממוצע לתואר ראשון

שיעור מקבלי תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל נמוך במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD, דומה לזה שבשוודיה ובהונגריה, גבוה מזה שבבלגיה ובמקסיקו (פחות מ-20%), אך נמוך משמעותית מזה שבסלובקיה ואוסטרליה (כ-60%), שבהן היה שיעור מקבלי תואר ראשון הגבוה מבין מדינות ה-OECD.

משך הלימודים הממוצע לקבלת תואר ראשון הינו 3.8 שנים בממוצע (בהתאם לתחום הלימוד). בתחום הנדסה ותחום חינוך, הלימודים נמשכים כ-4.5 שנים בממוצע ובמנהל עסקים, במדעי החברה ובמדעי הטבע הם נמשכים כ-3.5 שנים בממוצע.