צה"ל ירה בערבייה, המדינה תפצה משפחתה

המדינה תשלם 915,000 שקל לבני משפחתה של ערבייה ישראלית, שנורתה למוות בשוגג בידי חיילי צה"ל ליד הכפר שווייקה שבשומרון. הפיצוי נפסק (30.11.11) בידי שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יצחק כהן, למרות שקבע, כי על המדינה לא רובץ אשם למותה של המנוחה. פסק הדין ניתן שבע שנים לאחר הגשת התביעה.

סומיה זידאן נסעה במאי 2002, עם אימה ואחותה, לבקר בת משפחה בכפר השוכן בשטח B. בדרך נקלעה מכוניתן לתוך שיירת נגמ"שים של צה"ל. אחד החיילים סימן לזידאן לעצור, אך היא - שלא הכירה את נוהלי הנסיעה ביו"ש - חשבה שהחייל מסמן לה לעבור בין הנגמ"שים. כתוצאה מכך, היא החלה בנהיגת עקלתון בתוך השיירה, שחייליה קיבלו קודם לכן התרעה על האפשרות של פיגוע באמצעות מכונית תופת. אחד מהם ירה יריית אזהרה לעבר הכביש, אך הקליע ניתז והרג את זידאן.

כהן אומר: "יהיה זה קשה לנתח את האירוע בדיעבד ולבחון את הבסיס להחלטה לפתוח בירי אזהרה באולמות השיש של בית המשפט. גם אם שאלת הצורך בביצוע ירי האזהרה אינה נקיה מספק, ברור הדבר שהירי בוצע בנסיבות מיוחדות ועל-רקע נתוני הזמן והמקום המיוחדים בו בוצע. הירי בוצע על-רקע החשש מפיגוע כלפי השיירה ולאור התנהגותה החריגה, בעיני החיילים, של המכונית בה נסעה המנוחה. עם זאת, לפחות בעיניו של החייל ח"ג, המכונית בה נסעו הנשים לא סיכנה את השיירה. בעיניו לא היה זה אלא מקרה נוסף של כלי רכב אזרחי שנקלע לתוך שיירה צבאית, דבר שכבר אירע בעבר. על כן החייל ח"ג (לעומת החייל ל"מ) לא פתח לעברה באש לעבר המכונית, למרות שהיה הראשון לראות שהיא אינה מציית לסימן שהוא נתן לה לעצור".

לאור זאת קבע כהן, כי מדובר בשרשרת של טעויות משני הצדדים, ולכן אין להטיל על המדינה את האשם למותה של זידאן. ואולם, הוא אומר, "קשה להלום שהנפגעת לבדה היא שתישא בתוצאות הקשות ביותר של האירוע. מקום בו אדם קיפח את חייו כתוצאה מפעולת המדינה, שנעשתה לטובת כלל הציבור, ראוי הוא שכלל הציבור, קרי - המדינה, ישא בנזק, אפילו לא ניתן לומר שהפעולה הייתה רשלנית".

לאור זאת קבע כהן, כי המדינה תשלם 620,000 שקל ליורשיה של זידאן, 120,000 שקל לאימה ועוד 175,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה.