למרות התנגדות חבר הכנסת שאול מופז, המשמש יו"ר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, אישרה (יום ד', 28.12.11) הוועדה בראשותו תוספת לתקציב הביטחון בסכום של 1.67 מיליארד שקל.

מרבית המקורות התקציביים לתוספת, מקורם מעודפי תקציב של משרדי הממשלה השונים שלא נוצלו במהלך השנה, כשחלקם מגיעים ממשרדים חברתיים. בין שאר המקורות התקציביים לתוספת - רזרבות ממשרדי הממשלה החברתיים: 69 מיליון שקל ממשרד הרווחה, 10 מיליון שקל ממשרד הקליטה, 63 מיליון שקל מחוק חיילים משוחררים ו-113 מיליון שקל מהביטוח הלאומי.

"זו פעם ראשונה שהוועדה נדרשת לאשר סכום חריג כל-כך רגע לפני סוף השנה ועוד על התחייבויות תקציביות שבעצם כבר בוצעו בפועל", אמר מופז. "זהו הליך שאינו תקין ולכן דרשתי מראש הממשלה בנימין נתניהו שהדבר יאושר קודם על-ידי הממשלה ורק אחר-כך הוועדה. מדוע העודפים לא יועברו לטיפול הבעיות החברתיות שהוצפו על-ידי האזרחים בקיץ האחרון?"

לדברי מופז, הממשלה חייבת למצוא את האיזון הנכון בין הצרכים החברתיים לאלו הביטחוניים. "ראוי שהציבור ידע בדיוק מה הם המקורות לתוספת התקציב הביטחון", אמר. עוד הוסיף ח"כ מופז כי "בפועל הממשלה העדיפה את תקציב הביטחון על חשבון החוסן החברתי בישראל. הכספים הללו יכלו לעזור לאזרחים לא פחות מאשר לביטחון. בהחלטה, דוח טרכטנברג בעצם נקבר באופן סופי ואיתו גם הצדק החברתי. ראש הממשלה התנהל כאן באופן שערורייתי הרחק מאור השמש. זו זריעת חול בעיני הציבור. יכולנו להצביע היום על תוספת של מעל 2 מיליארד שקל מאחר שלא הייתה מגבלה ברורה על קבלת הרזרבות. לקואליציה הזו אין לב או חמלה".

"אין לוועדה באמת אפשרות אמיתית להשפיע"

ח"כ מאיר שטרית (קדימה) טען כי "חבל לבזבז את הזמן של הוועדה בקבלת הסברים על המקורות והשימושים בכסף, שכן אין באמת לוועדה אפשרות אמיתית להשפיע את ההחלטה עצמה".

ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הוסיף כי "מתקבל הרושם שראש הממשלה מתנהל כאן באופן שגובל ברמאות ובחוסר אחריות".

ח"כ עינת וילף (עצמאות) ציינה כי כל משרדי הממשלה פועלים באחריות, תחת המגבלות של משרד האוצר ולכן הם לא מנצלים את כל התקציב שלהם, זאת בניגוד למשרד הביטחון שמרשה לעצמו לקחת סיכונים מתוך ידיעה שבסופו של דבר הוא יקבל את הכסף על התחייבויות שכבר ניתנו.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ציין כי "אם הוועדה לתקציב הביטחון לא הייתה מאשרת את העברת 1.6 מיליארד שקל לביטחון, הכספים הללו היו חוזרים לקופת האוצר ולא היו מופנים לרווחה, בריאות וחינוך. לכן היה צריך לאשר את העברת הסכום כדי שלא היה הולך לאיבוד במשרד האוצר".