בעקבות הידיעות על עסקה קרובה לחילופי שבויים בין ישראל לחיזבאללה, התראיינה (יום ג', 26.8.03) תמי ארד, אשתו של הנווט השבוי רון ארד, לגלי צה"ל, ומתחה ביקורת נוקבת נגד מערכת הביטחון.

במסגרת הראיון דיברה ארד על התחושות הקשות במשפחה, על העסקה הנרקמת ללא מידע על רון ארד, ועוד.

תמי ארד:

"התחושה היא תחושה קשה, כי אנחנו לא ממש יודעים מה קורה, לא מעודכנים ותקופה לא קצרה אנחנו מסתובבים בתחושה שמסתירים מאיתנו דברים. ואם, בלי להיות ציניים, אנחנו חשים היום שלא רק יאסר ערפאת לא רלוונטי למערכת הביטחון.. גם רון... לצערי. עוד מעט 17 שנים רון בשבי... לא מעט אנשים עסקו בהשבה של רון הביתה ולצערי הם נכשלו, אבל היתה לפחות תחושה... שהיה רצון".

"אילן בירן... אני מסכימה איתו – קשה מאד להוביל מהלך מול האירנים אז הוא החליט לוותר... הוא מוביל למהלך שלא תהיה אפשרות לקבל שום מידע על רון".

"ברגע שדירני יצא את גבולות הארץ – מדינת ישראל ויתרה על רון. מי שמחזיק ברון יוכל לנשום לרווחה... לכולנו ברור שמי שעומד מאחורי נסראללה זה האירנים... גם דיראני וגם עובד הובאו לכאן כקלף מיקוח אבל דיראני... אנשים ביטלו את החיים שלהם כדי להביא אותו כדי לתת סיכוי לרון לחזור הביתה... הנוכל הזה שמתדיין עם משרד הביטחון... הוא זה ששבה את רון... על-מנת להרוויח בעבורו כמה שיותר... האם הזה התייחס לרון כשק תפוחי אדמה".

"דיראני, אם אפשר, היה צריך להעמיד אותו למשפט. היה צריך לשלם עבור העניין הזה. ורון איננו כאן... מהחקירה... יודעים שהומניות, נחמדות, לא היתה שם. רון עבר תקופות מאד מאד קשות בשבי".

בעניין פעילותה של ישראל, אמרה ארד:

"החיזבאללה זה קו ישיר לאירן. נסראללה לא עובד בלי שהאירנים אומרים לו מה לעשות... והאירנים יודעים מה קרה לרון... כנראה הם אומרים לו: רון עבד זה מחוץ לתחום... את רון מדינת ישראל שלחה – למדינת ישראל יש מחויבות לרון. לא רק המחויבות המוסרית שלי... בסך הכל עברו כל כך הרבה שנים. רון בשנה הראשונה כתב לנו מכתבים... ורון היום איננו. אני לא יכולה לישון בלילה. קיוויתי... שגם במערכת הביטחון... אבל מסתבר שבמערכת הביטחון ישנים טוב מאד".

"האיש הזה שמנהל את המו"מ נתן לנו... תחושה שרון לא רלוונטי, שיש דברים אחרים... זה כואב לי ואני לא אומרת את זה כדי לגרום לאיזשהן תחושות לא נעימות... התחושה שלי היום שמדינת ישראל סיימה עם המצב הזה. אם דיראני יוצא מהארץ – רון לא יחזור הביתה... רון יהיה נעדר לעד...

"מעדכנים אותנו אבל הפרטים שנותנים לנו הם פרטים לא משמעותיים... אנחנו יודעים דברים בדיעבד".
עם אילן בירן "אנחנו מעט מאד בקשר".

"משפחת ארד מבקשת שדירני, האיש שאחראי, לזה שרון לא איתנו כאן לא יצא מהארץ..."

לשאלה, כיצד חיה תמי ארד את המצב של אי הוועדות אמרה ארד: "אני חיה עם התפילה של רון... במכתב שהוא כתב בשבי..."

הנווט סא"ל רון ארד נטש ב-16 באוקטובר 1986 את מטוסו במהלך משימה מעל שמי לבנון. רון נישבה בידי אנשי המיליציה השיעית "אמל", ומאז הוחזק בידי מספר ארגונים, כולם מזוהים עם אירן. ב-1988 הועבר על-ידי מוסטפה דיראני לכוחות שנתמכים על-ידי אירן בלבנון, ומאז התקבל מידע סותר על מצבו ומקום הימצאו.

"אנא עשו את מירב המאמצים להוציאני מכאן, כי לבנון אינה מקום שטוב להיות בו, ואני באמת רוצה לפגוש את כולכם - אסור שאדם יושאר בשבי אם אלטרנטיבות אחרות... יום כיפור מתקרב ואתפלל יחד עמכם... נקוה שה' יעזור למנהיגים לקבל את ההחלטות הנכונות. אך גם אתם יכולים לעזור". כך כתב רון ארד במכתב לאשתו, תמי ארד, בראש השנה 1987.

מאז לא נשמע עוד קולו.