|
|
תיקון לחוק מ-1967 [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
משרד המשפטים מניח על שולחן הכנסת את חוק המשכון, הבא להחליף את החוק הקיים משנת 1967 ואת הוראות פקודת החברות מ-1983. ועדת השרים לחקיקה אישרה את טיוטת החוק, שהוכנה בידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד בליווי היועצת המשפטית לשעבר של בנק ישראל, ודה לוסטהויז.
לדברי המשרד, אחד מהצעדים הנדרשים על-מנת לפתח את שוק האשראי ולהגביר את התחרות בו, הוא קיומו של חוק משכון מודרני אשר יאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למשכון, ובכך יקטין את הסיכון של הנושה לאי-פירעון מצד החייב. שוק אשראי מודרני מחייב גם את ביטול ההבחנות הקיימות בין סוגי חייבים (יחידים או חברות) שהן מיותרות ואין להן הצדקה. הצעת החוק מבקשת לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושים שונים בהתאם לאיזון בין האינטרסים השונים, מתוך כוונה לאפשר שוק אשראי יעיל והוגן המאפשר בטוחות מתאימות לנושים, לצד הגברת אשראי לחייבים לצורך פיתוח הכלכלה.
ביטול המורשת האנגלית
הצעת החוק מבטלת את השעבוד הצף שהוא נחלת הדין הישראלי מימי המשפט האנגלי. השעבוד יהיה שעבוד קבוע, אולם ניתן יהיה לכלול בו גם נכסים עתידיים. משמעות הדבר היא, כי השעבוד לא יהיה נחות מפני שעבודים אחרים שיוצרת החברה אלא יחולו כללי עדיפות מסוימים שנקבעו.
כיום יחיד שאינו מאוגד כחברה אינו יכול לשעבד מלאי עסקי, מאחר שמלאי כזה הוא נכס שמתחלף בצורה תמידית, ויחיד אינו יכול לשעבד נכסים עתידיים. ההצעה מאפשרת ליחיד שיש לו עסק, גם אם איננו מאוגד כחברה, לשעבד את נכסיו העתידיים כך שהוא יוכל לקבל אשראי כנגד מלאי עסקי. עם זאת, החוק המוצע מונע במפורש את האפשרות של שעבוד עתידי של נכסים צרכניים שנועדו או משתמשים בהם לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, כך שנכסים חיוניים של משפחת החייב לא ייפגעו גם אם לא יוכל לעמוד בפרעון חובותיו.
ניירות ערך אינם חפץ
שינוי נוסף נוגע לשעבוד ניירות ערך, הנתפסים כיום כנכס פיזי (ני"ע למוכ"ז). בהצעת החוק מוצע הסדר לעניין שעבוד של משכונות שהם חשבונות של ניירות ערך ופקדונות כספיים בבנקים. החוק גם מבטיח את האפשרות של לקוח לשעבד את הפקדונות הכספיים שלו למי שיחפוץ (גם אם אינו התאגיד הבנקאי שבו נמצא הפיקדון).
בהצעת החוק נקבעו סדרי עדיפויות בין זכויות שונות בנכס הממושכן. בין השאר, נקבעה עדיפות לקונה בשוק ממי שהוא מוכר בתנאי תקנת שוק או במכירת ניירות ערך בבורסה, בתנאי שהנכס נמכר בתמורה. כן נקבעה עדיפות למי שיש לו שליטה בחשבון ניירות ערך או תאגיד בנקאי בפיקדון כספי. ברירת המחדל, באין עדיפות אחרת, היא עדיפותו של המשכון המוקדם בזמן.
עיקרון חשוב בהצעת החוק הוא ההבהרה, כי נושה ראשון אינו יכול למנוע מנושה מאוחר יותר שמעניק עוד הלוואה לחייב לקבל כמשכון את הנכס הממושכן, לצורך הבטחת ההלוואה הנוספת. מדובר למעשה בשעבוד שני, כפי שקיים כיום למשל בתחום המשכנתאות.
